חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 39), התשפ"ד–2024

לנוכח ביצוע פעולות איבה רבות על ידי שוהים שלא כדין, יש בעצם השהייה שלא כדין בישראל כדי להביא לסיכון ביטחוני חמור. כדי לצמצם את הסיכון נדרשים כלים שירתיעו יותר את המסייעים לשוהים שלא כדין – המסיעים, המלינים והמעסיקים, הפועלים פעמים רבות ממניע כלכלי. לפיכך, מוצע לתקן את סעיף 12ב10 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 (להלן – החוק), המאפשר לבית המשפט לצוות, נוסף על כל עונש אחר, על התליית רישיון או היתר עיסוק, ולקבוע בו מדרג ענישה כלהלן: – על מי שהלין או העסיק שוהה שלא כדין – התליית רישיון או היתר עיסוק לתקופה של שישה חודשים לכל היותר; – על מי שהסיע שוהה שלא כדין במסגרת ניהול או ארגון של שירותי הסעה או שעבר עבירת הלנה או העסקה בנסיבות המחמירות הקבועות בחוק – התליית רישיון או היתר עיסוק לתקופה של שנה לכל היותר. עוד מוצע לתקן את סעיף 12ב15 לחוק, המאפשר חילוט רכוש של מי שמסיע, מלין או מעסיק שוהה שלא כדין, ולקבוע בו הסדר מדורג כלהלן: – על מי שהורשע בעבירות אלו בנסיבות רגילות – חילוט התמורה שקיבל או שווייה הכספי; – על מי שהורשע בעבירות אלו בנסיבות המחמירות הקבועות בחוק – חילוט חובה, ובמסגרתו יוסמך בית המשפט לצוות, נוסף על כל עונש אחר, גם על חילוט רכוש הקשור לעבירה שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של המורשע, ובכלל זה דירת המגורים או העסק שבהם נעברה העבירה, וכן חילוט של רכוש המורשע שהוא שווה ערך לרכוש הקשור לעבירה. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת את הסדרי החילוט המוצעים, ובתוך כך את השמירה על זכויות צדדים שלישיים ברכוש המחולט, אימוץ הסדר חילוט אזרחי, חילוט ללא הרשעה, וכן את שיקול דעתו של בית המשפט בעת הטלת החילוט על המורשע.