חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 18), התשפ"ד–2024

חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 (להלן – החוק), נועד להקנות לנפגעי עבירה מעמד בהליך הפלילי נגד מי שפגע בהם. החוק מעגן את זכותם של נפגעי עבירה לקבל מידע על הליכי החקירה והמשפט ומקנה להם זכות להביע עמדה בשלבים שונים של ההליך הפלילי. לעניין אדם שהעבירה גרמה למותו קובע סעיף 22 לחוק כי בני משפחתו זכאים לזכויות הקבועות בחוק לפי סדר הקדימויות הקבוע בסעיף. ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ובימים שלאחר מכן, נרצחו במתקפת הטרור הרצחנית מרצועת עזה מאות אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, אחרים נחטפו לרצועת עזה, ואלפים נפצעו בפעולות טבח, אונס וביזה. בשל הקשיים הייחודיים שהתעוררו בעקבות אירועים קשים אלה, מוצע לתקן את החוק לעניין נפגעי עבירה מאותם אירועים. במקרים שבהם לא נותרו בני משפחה מהמעגלים הקרובים כמפורט בסעיף 22 לחוק, מוצע להרחיב את מעגל בני המשפחה ולכלול בו סבים ונכדים ודודים ואחיינים. במקרים שבהם נפגע עבירה או בני משפחתו של נרצח אינם מסוגלים לממש בעצמם את הזכויות בשל מצבם הפיזי או הנפשי, מוצע לקבוע כי אם ירצו בכך, יוכלו להעניק את הזכויות לאדם אחר מטעמם באמצעות הסכמה בכתב. לעניין בני משפחות החטופים, מוצע כי עד לשובם יחול ההסדר בסעיף 22ב(ב) המוצע, כך שזכויותיהם של החטופים כנפגעי עבירה יוענקו לבני המשפחה. ואולם, מוצע שבמקרים חריגים שבהם עקב הענקת הזכויות עלולה להיגרם פגיעה חמורה בפרטיות הנפגע, יוכל פרקליט המחוז לקבוע כי במקרה מסוים זכויות מסוימות לא ימומשו על ידי בן משפחה.