הצעת חוק ביטוח סיעודי ממלכתי (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024

המדיניות שבאה לביטוי בחוקים שונים וביניהם חוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, התשנ"ה– 1995)להלן – חוק הביטוח הלאומי(, וחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994)להלן – חוק ביטוח בריאות ממלכתי(, היא לסייע לקשישים הנזקקים לעזרה סיעודית, אם בקהילה ואם באשפוז. אוכלוסיית הקשישים היא אוכלוסייה חלשה וענייה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. כמו כן, לאור הגידול בתוחלת החיים, צפויה אוכלוסייה זו לגדול משמעותית בשנים הקרובות, והתקופה שבה הקשישים מתקיימים מקצבאות או מפנסיה מתארכת. כיום ישנם מספר מוקדים בעייתיים ולא יעילים אשר בכוונת הצעת חוק זו לטפל בהם. ראשית, הנטל הכלכלי המוטל על משקי הבית בשל הכיסוי הביטוחי הלא מספק אל מול הצרכים. שנית, הפיצול הרב של מבטחים ונותני שירות: המוסד לביטוח לאומי בנוגע לגמלאות סיעוד בקהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי בנוגע להשמת זקנים תשושים במעונות, משרד הבריאות בנוגע לאשפוז גריאטרי כרוני, וקופות החולים ביחס לגבי מטופל סיעודי מורכב ולגבי סוגי אשפוז וטיפולים רפואיים נוספים. פיצול זה מוסיף לסרבול בטיפול בקשישים, מטיל נטל רב עליהם ועל בני משפחותיהם וגורם להעדר תמריצים מספיקים לגורמים המטפלים לפעול לשיקום ושימור מצבם של קשישים, להשארתם בקהילה ולמניעת הידרדרות מצבם הרפואי והתפקודי. ריבוי התחלואה וחוסר העצמאות המאפיינים את הקשיש הזקוק לעזרה סיעודית מחייבים טיפול בידי צוות רב-תחומי, תוך תיאום בין הגורמים המטפלים, ניהול נכון וקיומו של מערך תומך. הניתוק הקיים כיום בין גורמים טיפוליים והפיצול בין המשרדים האחראים פוגע באיכות הטיפול הרפואי-סיעודי בקשישים, מביא לחוסר אחידות בקריטריונים, לעומס כלכלי, רגשי ובירוקרטי על המשפחות, לתמריצים הפועלים בכיוונים שאינם לטובת הקשיש, לכפל עלויות ולחוסר יעילות. דוח מבקר המדינה מס' 61ב' לשנת 2010 הצביע על ליקויים בכל הקשור לטיפול בצרכי הקשישים בקהילה ובמוסדות האשפוז. בהמלצותיו המליץ המבקר לקדם שינויי חקיקה שיתאימו את מספר שעות הטיפול הניתנות לקשיש למידת תלותו בזולת, ולהבטיח שהזכאים אכן יקבלו את מלוא גמלת הסיעוד כקבוע בחוק. כמו כן, המליץ המבקר למשרד הרווחה והביטחון החברתי, למוסד לביטוח לאומי ולמשרד הבריאות, לבחון את תהליך בחינת הזכאות לגמלת הסיעוד, להגדיר מחדש את תפקידיהן של הוועדות המקומיות-מקצועיות, לקבוע כללים בנוגע לביקורי העובדים המקצועיים בבתי הקשישים ולהקפיד על ביצועם בתדירות המתחייבת על מנת לפקח ביעילות על טיב שירותי הסיעוד הניתנים לקשישים. לאור כל האמור לעיל וכדי להגביר את היעילות באספקת השירותים לאוכלוסייה חלשה זו מוגשת הצעת חוק זו, לשם השגת המטרות הבאות: הבטחת כיסוי אוניברסלי בהיקף ראוי ובר קיימא לאורך שנים, הגברת היעילות של מערך אספקת השירותים לנזקקי סיעוד, שיפור הנגישות ואיכות שירותי