הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ד-2024

לרצונו ואת נטילת הזרע מהנפטר לשימוש כאמור. המוות ושימוש בו", מיום 27 באוקטובר 2003. ולשימוש בו – בת זוגו או מי שקבע הנפטר יוכלו לבקש ליטול את הזרע ולהשתמש בו בהתאם להוראות זה. בכתב. הצעת החוק נועדה להסדיר את השימוש בזרעו של אדם שנפטר לשם הולדה אחרי פטירתו בהתאם כיום השימוש בזרע הנפטר ופעולתם של בנקי הזרע אינם מוסדרים בחקיקה ראשית. הוראות לעניין השימוש בזרע של נפטר קבועות בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 2202.1 "נטילת זרע לאחר הוועדה הציבורית לבחינת הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל בראשות פרופ' שלמה מור־יוסף, נדרשה לסוגיה בהמלצותיה ממאי 2012. דעת הרוב המליצה כי מי שהפקיד בחייו זרע בבנק זרע יידרש לתת הוראות מפורשות בדבר השימוש בזרעו לאחר פטירתו, וכי לאחר פטירתו יש לכבד כל הוראה שנתן – לרבות הוראה להפריית אישה אחרת או מתן רשות להוריו או לקרוב אחר לקבוע את דרך השימוש בזרע. בכל מקרה כזה ייחשב הילד לילדו של הנפטר, אלא אם כן הנפטר הורה על תרומה אנונימית של זרעו. עוד המליצה דעת הרוב כי בכל מקרה של שימוש בזרע להפריה של מי שאינה בת זוגו של הנפטר יידרש אישור בית משפט, וכי הבקשה לשימוש בזרע תוגש בתוך חמש שנים מיום הפטירה. לגבי מי שלא הפקיד בחייו זרע בבנק זרע, הוועדה המליצה כי אם הנפטר הותיר הוראות לנטילת זרעו לאחר פטירתו שפורטו לעיל. ואולם, אם הנפטר לא הותיר אחריו הוראות – רק בת זוגו הקבועה תוכל ליטול את הזרע והיא תוכל להשתמש בזרע על פי רצונו המשוער של הנפטר, בעצמה או באמצעות מי מטעמה, בלי שתידרש לאישור בית משפט)למעט במקרה של ספק אם היא בת הזוג(, ולשאר בני המשפחה לא יהיה מעמד לעניין באוקטובר 2016 פרסם משרד הבריאות להערות הציבור את תזכיר חוק בנקי הזרע, התשע"ז–2016. לפי התזכיר שימוש בזרע של נפטר ייעשה בהתאם להוראות שהשאיר הנפטר בכתב ובהיעדר הוראות כאלה – אשתו של הנפטר או בת זוגו הקבועה בלבד תהיה רשאית להרות מזרעו או להפרות את ביציותיה בזרעו. לקרוביו האחרים של הנפטר לא יהיה כל מעמד לעניין נטילת זרעו לאחר פטירתו או שימוש בזרעו, אלא אם כן הנפטר לא היה נשוי או שלא הייתה לו בת זוג קבועה בעת פטירתו, ורק אם הוא הורה על כך