הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 32) (הגברת האכיפה – ניכויים משכר עבודה), התשפ"ה–2025

סעיף 1 סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958 (להלן – החוק), אוסר על מעסיק לנכות סכומי כסף משכר העובד, למעט ניכויים הקבועים באותו סעיף. בין השאר מותר לנכות חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה (סעיף 25(א)(6) לחוק). עוד מותר לנכות מהשכר מקדמות על חשבון שכר עבודה שאינן עולות על שכר עבודה בעד שלושה חודשים, אולם יתרת המקדמות תיחשב חוב שחלה עליו ההוראה האמורה (סעיף 25(א)(7) לחוק). סעיף 25(ב) לחוק קובע כי מעסיק רשאי לנכות משכרו האחרון של עובד שחדל לעבוד אצלו כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות. בדיון (ארצי) נד/101–3 עמנואל נ' שופרסל בע"מ ואח' (פד"ע כח(1) 241 (1995)), הבהיר בית הדין לעבודה את התנאים הנדרשים להכרה בחוב: "כוונת המילים "יתרת חוב ולרבות מקדמות" היא, לסכום קצוב ומוכח, או בלתי שנוי במחלוקת, שהרי לא יעלה על הדעת כי יאפשר המחוקק למעביד לעשות דין לעצמו להחליט מה חייב לו העובד, כמה חייב ומדוע חייב, ולנכות כל סכום משכרו, כישר בעיניו"; בהמשך אף ציין כי בית הדין לעבודה "מוסמך גם מוסמך לדון בשאלה – האם כדין נוכה משכר העובד תשלום בלתי קצוב ושנוי במחלוקת אשר טרם הוכח". למרות זאת, לא אחת מעסיקים מנכים משכר העובדים ניכויים בשל נזקים שונים, ובכלל זה בשל טעות או חסר בקופה הרושמת, על סמך התחייבות כללית שנתן העובד מראש לניכוי בשל נזק. לפיכך מוצע להתנות את האפשרות לנכות משכר העובד חוב על פי התחייבות בכתב של העובד בכך שהחוב יהיה קצוב ומסוים, ושבהתחייבות יפורטו תאריך ההתחייבות, מקור החוב, מועד היווצרותו, סכומו ופריסת התשלומים. נוסף על כך מוצע לקבוע כי אסור יהיה לנכות משכר העובד סכום בקשר לשיפוי או לפיצוי בשל נזק ממוני הנובע מבלאי סביר או בשל נזק ממוני שגרם העובד במהלך הרגיל של העבודה, לרבות חסר בקופה רושמת, אף אם הוראות סעיף 25(א)(6) ו־(7) ו־(ב) לחוק חלות על החוב. סעיף 2 מוצע לקבוע כי אסור יהיה לדרוש או לגבות מעובד כל סכום בקשר לשיפוי או לפיצוי בשל נזק ממוני הנובע מבלאי סביר או בשל נזק ממוני שגרם העובד במהלך הרגיל של העבודה, לרבות חסר בקופה רושמת, אולם יובהר כי הפרת איסור כאמור לא תהווה עבירה פלילית, הפרה שבשלה ניתן להטיל עיצום כספי או עילה המזכה בפיצויים לדוגמה. הצעות חוק הכנסת – 1093, י"ב בשבט התשפ"ה, 2025.2.10 סעיף 3 סעיף 26א(ב) לחוק קובע עילת תביעה שבשלה רשאי בית הדין לעבודה לפסוק פיצויים לדוגמה, שאינם תלויים בנזק, כאמור באותו סעיף. מוצע להוסיף לסעיף 26א עילה של ניכוי מהשכר שלא כדין ביודעין. סעיף 4 סעיף 26ב לחוק קובע היפוך של נטל ההוכחה בתובענות בעילות מסוימות. מוצע להוסיף להוראה זו גם תובענה של עובד לתשלום החזר ניכויים שנוכו בניגוד לסעיף 25 לחוק כנוסחו בהצעת החוק, הצעות חוק הכנסת – 1093, י"ב בשבט התשפ"ה, 2025.2.10 בנסיבות שבהן המעסיק חייב במסירת תלוש שכר אך לא מסר לעובד תלוש שכר, או שהניכוי לא צוין בתלוש השכר. סעיף 5 לגבי עובד שמועסק על ידי קבלן כוח אדם אצל מעסיק בפועל, מוצע לקבוע כי האיסורים שחלים על קבלן כוח אדם לגבות מהעובד תשלומים בעד השמתו בעבודה והחזר הוצאותיו ועל מעסיק בפועל לגבות מהעובד תמורה מלאה או חלקית של סכומים שהוא שילם לקבלן כוח האדם בעד שירותיו או כהחזר הוצאותיו, יחולו גם לגבי תשלום בשל חוסר או נזק שנגרם להם.