הצעת חוק תרומת זרע, התשפ"ד-2024

בריאותיות הנגזרות מכך, בעיות אתיות, הלכתיות וחוסר וודאות לתוכה גדלים אלפי ילדים ועוד. אב משותף מבלי לדעת זאת. התורמים, אך בפועל אין גוף גג המאחד בין כל בנקי הזרע, שיאכוף איסור זה. לערוך שינויים רבים בתחום המהותי ובתחום הניהולי כאחד. בעקבות דוח המבקר הוקמה ועדה כעבור שנתיים, אולם המלצות הוועדה לא הגיעו עד עתה לכדי חקיקה. ואת הבעיות הניהוליות שעלו מדוח מבקר המדינה ומפי גורמי הבריאות, האתיקה, המשפט וההלכה, התרומה, דרך תהליך ההפריה, עד להולדה ואף לאחריה. לפיכך, בהצעת החוק מוצע: לצורכי היריון: זוגות נשואים, נשים חד־הוריות ונשים חד־מיניות. ומדוקדקת על חיסיון המידע מצד אחד, והבטחת עידוד התרומה והשימוש בה לנזקקים מצד שני. התורם או שילוב בין השניים. שוק תרומות הזרע בישראל הוא שוק רחב ופרוץ אשר למרות השפעתו רחבת וארוכת הטווח הוא נתון לפיקוח ממשלתי דל. בשונה ממרבית המדינות המערביות, עד כה לא נחקק בישראל חוק המסדיר את פעילותם של בנקי הזרע ותרומות הזרע, ואין כל מאגר נתונים מסודר המרכז את הנושא. נוסף על כך, אין הנחיות המחייבות בדיקות גנטיות לתורמים ואף אין הוראה לגבי מספר התרומות המותרות או לגבי מספר הצאצאים המקסימלי לכל תורם. מצב זה יוצר שורה של בעיות, ביניהן חשש מגילויי עריות וסכנות בהיעדר מנגנון המסדיר את תרומות הזרע בישראל נוצר חוסר במידע בנוגע למספרם הכולל של הילדים שנולדו עד היום מתרומת זרע וכן בנוגע למספר הילדים שנולדו לכל תורם. כמו כן, לא ניתן לפקח על תורמים שמפיצים את זרעם ביותר מבנק זרע אחד ועל ההסתברות למפגש אקראי בין אחים החולקים בישראל קיימים כיום יותר מ-12 בנקי זרע הפועלים מכוח נוהל המנהל הכללי של משרד הבריאות וכן עוד מספר בנקי זרע הפועלים באופן פרטי. נוהל זה מתיר לכל מנהל בנק לפעול על־פי שיקול דעתו האישי בכל הנוגע למספר תרומות הזרע לכל תורם. מלבד הבעיה של אי־הגבלת מספר התרומות מכל תורם, קיים חוסר בהסדרה של מתן תרומה למספר בנקי זרע במקביל. כיום, תרומה למספר בנקים אסורה על בדוח מבקר המדינה 57ב' לשנת 2006 התריע מבקר המדינה מפני אי סדר בבנקי הזרע בישראל ואי עמידה בנהלים הפנימיים של בנקי הזרע בנוגע להגבלת מספר הילדים מכל תורם. כמו כן, נקבע כי יש מקצועית רב תחומית לבדיקת הנושא, אשר מסרה בשנת 2010 את מסקנותיה במגוון נושאי פריון ולידה היעדר פיקוח על שוק תרומות הזרע בישראל עלול להוביל למפגש לא מודע בין אחים, ובכך קיימת בעייתיות מכמה בחינות: ראשית, מבחינה חברתית עלולים להיווצר קשרים רומנטיים לא רצויים בין אחים ועוגמת נפש בשל זאת. שנית, מבחינה הלכתית עלול להיווצר מצב של קיום יחסי מין בין אחים, המהווה גילוי עריות וכן מצב של נישואי קרובים, המוגדרים כפסולי חיתון על פי הדין ההלכתי. שלישית, מבחינה בריאותית עלול להיווצר מצב של לידת ילד משותף לאחים, עם סיכוי גבוה לסיכון בריאות הוולד. מטרת הצעת חוק זו היא לעגן בחקיקה את נוהלי בנקי הזרע בישראל, ולפתור את הבעיות המהותיות וזאת, בין היתר, על ידי הקמת מאגר תורמים מרכזי והסדרת מנגנוני פיקוח על תרומת הזרע, מרגע לעגן את הנהלים הקיימים היום בחקיקה ראשית על מנת לוודא זמינות זרע לכל המבקש שימוש בזרע להסדיר רישום ארצי מבוקר ומדויק שימנע קשיים במעמד האישי של היילודים תוך שמירה מלאה לאפשר לתורמי הזרע לבחור את רמת חיסיון תרומתם: חיסיון מלא)כנהוג היום(, הסכמה לזיהוי