הצעת חוק הספקת החשמל (הוראת שעה), התשפ"ד–2024

כלל י סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה), קובע כי חברת החשמל בע"מ או חברת החשמל למחוז ירושלים בע"מ, לפי העניין (להלן – חברת החשמל), לא תספק חשמל לבניין אלא אם כן יושב ראש ועדה מקומית לתכנון ולבנייה או יושב ראש ועדת משנה שלה, יחד עם מהנדס הוועדה (להלן – הרשות המאשרת), נתנו לכך אישור לפי אותו סעיף, או שניתן היתר בנייה לגבי הבניין. בחוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 136), התשפ"ב–2022 (להלן – תיקון מס' 136), נוספו לסעיף 157א לחוק התכנון והבנייה הוראות מפורטות, המאפשרות, בתנאים מסוימים, חיבור חשמל והספקתו גם למבנים שלא ניתן לגביהם היתר בנייה, על רקע קשיי תכנון ביישובים לא מעטים בארץ המביאים לכך שתושביהם לא התחברו לרשת החשמל או התחברו אליה באופן לא חוקי (סעיף 157א(ח) לחוק התכנון והבנייה). לפי הוראות הסעיף האמור, שר הפנים מוסמך לקבוע, בצו, לאחר התייעצות עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, כי הוראות הסעיף לא יחולו בשטח מסוים שקבע לעניין חיבור לחשמל של מבנה שבנייתו הסתיימה עד יום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018) ולא נוספה לו תוספת בנייה לאחר אותו מועד, והכול בכפוף לתנאים הקבועים בחוק התכנון והבנייה. בין התנאים שנקבעו להפעלת סמכותו של שר הפנים נכללים תנאים אלה: הוגשה תוכנית מפורטת למוסד התכנון המוסמך המאפשרת מגורים בשטח; ניתנה חוות דעת של מתכנן המחוז שלפיה התוכנית שהוגשה תואמת את הוראותיהן של תוכניות אחרות לפי חוק התכנון והבנייה; מבקש חיבור החשמל התחייב לפעול להגשת בקשה להיתר בנייה וצירף ערבות בנקאית להבטחת תשלום החיובים שהיה חב בהם אילו הייתה מוגשת בקשה להיתר בנייה לגבי המבנה הנוגע בדבר. עם זאת, יישום הוראותיו של תיקון מס' 136 לא הביא לשינוי משמעותי בחיבור לחשמל ביישובים רבים, בין השאר מאחר שהחוק היום מחייב הגשת תוכנית מפורטת למוסד התכנון, פעולה שכרוכה בעלות כספית ובקשיים אחרים. בחלק מהיישובים יש קשיים משמעותיים לקדם הליכי תכנון ובנייה, ועקב כך תושביהם אינם מחוברים לחשמל כלל או מחוברים לחשמל באופן לא חוקי שעלול לסכן את מי שנמצא במבנה או בסביבתו. יצוין כי ביישובים מסוימים הליכי התכנון, גם לאחר שהחלו, מתארכים וכרוכים בעלות ניכרת. זאת ועוד, הקשיים הנובעים מהיעדר חיבור לחשמל מתעצמים נוכח המצב הביטחוני המיוחד ששורר בארץ מאז יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), בפרט ביישובים הסמוכים לגדר הגבול, שחשופים יותר לסיכון בטיחותי עקב היעדר חיבור לחשמל. הצעת החוק המתפרסמת בזה נועדה לקבוע הסדר זמני, שיאפשר, על אף הוראות סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה, הספקת חשמל למבנים שאין לגביהם היתר בנייה, הממוקמים במתחמים שלא אושרה לגביהם תוכנית מפורטת וששר הפנים יקבע אותם בצו, בהתקיים תנאים כמפורט בחוק המוצע. ההסדר המוצע לא נועד לנתק את הזיקה בין חיבור לחשמל ובין קידום הליכי תכנון ובנייה, אלא להקל את התנאים לחיבור חשמל במצב שבו אין הסדרה תכנונית. יצוין כי בין השנים 1996 ו־2007 עמד בתוקפו הסדר דומה – חוק הספקת החשמל (הוראת שעה), התשנ"ו–1996, שאפשר חיבור לחשמל של מבנים שאין לגביהם היתר בנייה ונכללו ברשימה שקבע שר האנרגיה והתשתיות. תוקפו של החוק האמור הוארך כמה פעמים עד שפקע בשנת 2007. סעיף 1 בהתחשב בכך שחשמל הוא מצרך יסוד המשמש בסיס לפעילויות חיוניות רבות שהן חלק בלתי נפרד משגרת היום־יום, כגון קירור הבית או חימומו, מוצע לקבוע כי מטרת החוק המוצע היא לאפשר חיבור לחשמל. נחיצות החיבור לחשמל מתעצמת נוכח המצב הביטחוני המיוחד ששורר במדינה מאז כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, בין היתר משום שהגישה של הציבור להתראות פיקוד העורף, בין באמצעות אמצעי התקשורת ובין באמצעות הטלפון הנייד, מחייבת חיבור לחשמל. סעיף 2 מוצע לקבוע הגדרות שישמשו בחוק המוצע. להגדרה "מבנה" מוצע לקבוע כי מבנה לעניין החוק המוצע הוא בניין של קבע ששימש למגורים ערב תחילתו של החוק המוצע ואין לגביו היתר בנייה, ובלבד שבנייתו הסתיימה עד יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) ולא נוספה לו תוספת בנייה לאחר המועד האמור. הגדרה זו נועדה לקבוע את גדר תחולתו של החוק המוצע, כך שלא יהיה בהסדר המוצע כדי לעודד בנייה לא חוקית. להגדרות "מתחם" ו"מתחם מזכה" מוצע לקבוע כי המתחם ששר הפנים יהיה מוסמך לקבוע לגביו כי הוא מתחם מזכה יהיה ממוקם במקרקעין פרטיים, כלומר במקרקעין שאינם מקרקעי ישראל, שכן קשיי התכנון גוברים כאשר מדובר במקרקעין פרטיים. מתחם ששר הפנים יקבע בצו שהוא "מתחם מזכה", ניתן יהיה לחבר את המבנים בו לחשמל בכפוף להוראות החוק המוצע. מתחמים מזכים יהיו מתחמים שאין לגביהם תוכנית מפורטת בתוקף, שכן לפי הוראות סעיף 157א(ח) לחוק התכנון והבנייה לא ניתן לחברם לחשמל. להגדרה "הרשות המאשרת" מוצע להפנות להגדרה הקבועה בסעיף 157א(א) לחוק התכנון והבנייה, שלפיה הגוף שיהיה מוסמך לתת אישור לחיבור מבנה לחשמל יהיה יושב ראש ועדה מקומית לתכנון ולבנייה או יושב ראש ועדת משנה שלה, יחד עם מהנדס הוועדה. להגדרה "תוכנית מפורטת" תוכנית מפורטת היא תוכנית שמכוחה ניתן לקבל היתר בנייה. תוכנית זו חלה ככלל על שטח מצומצם ולעיתים אף על מגרש או מבנה בודד. מאחר שבמקרים מסוימים יש צורך באישור תוכנית איחוד וחלוקה לשם קבלת היתרי בנייה לאחר אישור תוכנית מפורטת, מוצע לקבוע כי תוכנית מפורטת לעניין החוק המוצע תהיה רק תוכנית מפורטת המאפשרת להוציא מכוחה היתרי בנייה, כלומר תוכנית הקובעת מצב תכנוני סופי. סעיף 3 מוצע לקבוע כי על אף הוראות סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה, חברת החשמל תהיה רשאית לחבר לחשמל מבנה ולספק לו חשמל אם הומצא לה אישור מאת הרשות המאשרת, ובלבד שמתקיימים בשטח תנאים המאפשרים חיבור לחשמל. סעיף 4 מוצע להסמיך את שר הפנים, לפי בקשת ראש רשות מקומית, לקבוע, בצו, כי מתחם בתחומה של רשות מקומית מסוימת יהיה מתחם מזכה אם התקיימו התנאים האלה: – הוגשה לו חוות דעת מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, היתכנות להסדרה תכנונית של המבנים במתחם בתוכנית מפורטת; לפי המוצע, חוות הדעת תינתן בתוך 30 ימים מיום ששר הפנים או ראש הרשות המקומית שבה ממוקם המתחם ביקש זאת ממתכנן המחוז; – יש חסמים משמעותיים ייחודיים להסדרת התכנון באותה רשות מקומית, הנובעים בין היתר מהעובדה שמדובר בקרקע פרטית, מכך שאין די עתודות קרקע להתרחבות הרשות המקומית וכן מהתנאים הטופוגרפיים, למשל תנאים הרריים, המייקרים מאוד את עלות התכנון והבנייה ברשות המקומית; – הוגשה לו חוות דעת מאת מהנדס הוועדה המקומית שלפיה נעשו פעולות שונות לקידום הסדרה תכנונית של המבנים במתחם, ובהן פעולות משמעותיות מצד הרשות המקומית הנוגעת בדבר לקידום התכנון במתחם, כגון התקשרות עם צוות מקצועי שאמור ללוות אותה בהגשת התוכנית למוסד התכנון; פעולות מצד משרדי ממשלה או רשויות סטטוטוריות לקידום הליכי התכנון במתחם והכרזה על המתחם כמתחם מועדף לדיור לפי חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד–2014. פעולות אלה מעידות כי יש אפשרות סבירה בטווח הנראה לעין להסדרה תכנונית במתחם; – הרשות המקומית התחייבה לפעול להגשת תוכנית מפורטת במתחם בתוך שנתיים מיום שנקבע הצו בעניינה. נוסף על כך, מוצע לקבוע כי בקביעת מתחם מזכה שר הפנים יהיה מוסמך לשקול גם את המצב התכנוני באותה רשות מקומית, שכן ביישובים לא מעטים לא קודמו הליכי תכנון לאורך שנים, את העובדה שהממשלה בחרה לסייע לרשות המקומית הנוגעת בדבר בשל השפעותיו הייחודיות של המצב הביטחוני המיוחד על תושביה, ואת השפעותיו של המצב האמור על שלומם וביטחונם של תושבים המתגוררים במתחם ללא חיבור לחשמל. סעיף 5 מוצע לקבוע כי לאחר קביעת מתחם מזכה לפי סעיף 4 רשות מאשרת תיתן לבעל מבנה במתחם אישור זכאות לחיבור לחשמל, ובלבד שבעל המבנה מסר ערבות בנקאית בסכום של 000,10 שקלים חדשים לטובת הוועדה המקומית והרשות המקומית הנוגעות בדבר להבטחת הגשת הבקשה להיתר בנייה לגבי המבנה וקידומה. הוראה זו נועדה להבטיח כי בעל המבנה אכן יפעל לקידום ההסדרה התכנונית של המבנה. סעיף 6 הוראות סעיף זה נועדו לאפשר לחברת החשמל לחבר בפועל מבנה הממוקם במתחם מזכה לרשת החשמל, וכך לתת מענה לחסמים הקיימים בחיבור כאמור. מאחר שבמקרים רבים מדובר במתחמים שאין בהם תשתית חשמל ציבורית, חסם מרכזי הוא שלא ניתן לחבר את המבנה לחשמל ללא קיומה של רשת חשמל עילית או תת־קרקעית בסמוך למבנה. בעניין זה מוצעים שלושה הסדרים: ראשית, מאחר שכאמור אין תוכנית מפורטת לגבי המתחם, לא ניתן לפי חוק התכנון והבנייה לפעול במסלול של פטור מהיתר לגבי הנחת התשתית. סעיף 261(ד)(2) לחוק התכנון והבנייה קובע כי הנחת תשתית תת־קרקעית ומיתקנים נלווים תהיה פטורה מהיתר בין השאר אם העבודות "נעשות בהתאם לאחת מאלה: תכנית מפורטת מאושרת, תכנית מיתאר מקומית מאושרת הכוללת הוראות של תכנית מפורטת....". לפיכך מוצע לקבוע כי יראו את שטח המתחם המזכה כשטח שחלה לגביו תוכנית מפורטת, בין היתר לעניין סעיף 261(ד) האמור. שנית, מוצע לקבוע כי על אף האמור בכל דין, הוועדה המקומית תהיה רשאית לתת אישור להקמת מתקנים הדרושים להולכה, להשנאה זמנית (ניידת), לחלוקה או להספקה של חשמל, ובכלל זה חדרי שנאים, בשטח המתחם המזכה כאמור. הוראה זו נועדה לאפשר הקמת רשת חשמל ומתקנים כאמור שאין לגביהם פטור מהיתר בנייה. שלישית, על אף מדיניות משרד האנרגיה והתשתיות ורשות החשמל להטמנת רשתות חשמל באזורים עירוניים, מוצע לאפשר הקמה של רשת חשמל עילית במקרים שבהם לא ניתן להטמין את הרשת בשל תנאי השטח. הקמת רשת עילית כאמור, ככל רשת אחרת, תחייב קבלת הרשאה מאת מנהל מינהל החשמל במשרד האנרגיה והתשתיות לפי סעיף 45 לחוק משק החשמל, התשנ"ו–1996. אם תוקם רשת עילית כאמור, היא תוקם בכפוף לתקנות לפי סעיף 145(ו) לחוק התכנון והבנייה, שמסדירות את ההרשאה התכנונית להקמת רשת עילית. סעיף 7 מוצע לקבוע כי ההסדר המוצע לא יגרע מתוקפו של ההסדר בסעיף 157א(ח) לחוק התכנון והבנייה, המסמיך את שר הפנים לקבוע בצו אפשרות לחיבור מבנה לחשמל גם אם טרם אושרה תוכנית מפורטת המאפשרת מגורים בשטח שבו ממוקם מבנה. כמו כן, מוצע להבהיר כי החוק המוצע לא יגרע מהחובה לקבל אישור אחר הנדרש לפי כל דין, ובכלל זה מהחובה לקבל היתר בנייה לפי חוק התכנון והבנייה. סעיף 9 החוק המוצע ייכנס לתוקף בתום 14 ימים מיום פרסומו ברשומות ויעמוד בתוקפו שנתיים. שר הפנים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יהיה רשאי להאריך את תוקפו בתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים במצטבר. כמו כן, מוצע לקבוע כי צו שקבע שר הפנים לפי סעיף 4 לחוק המוצע יעמוד בתוקפו גם לאחר שהחוק יפקע, אם נקבע בו תוקף מאוחר יותר, וכי אישור זכאות שניתן לבעל מבנה במתחם מזכה לחיבור לחשמל לפי סעיף 5 יעמוד בתוקפו גם לאחר שיפקעו החוק המוצע או הצו שייקבע מכוחו, לפי העניין. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת הכלכלה של הכנסת בין היתר בעניינים אלה: – לעניין ההגדרה "מבנה" – קביעת מועד סיום בנייתם של המבנים שהחוק המוצע יחול עליהם ותיקון המועד הנקוב בסעיף 157א(ח) לחוק התכנון והבנייה בעניין מבנים שחל עליהם הסעיף האמור, והכול בשים לב לצורך להימנע ממתן תמריץ לבנייה בלתי חוקית; – הגורם שיישא בעלות הכרוכה בחיבור לחשמל של מבנים הממוקמים במתחמים המזכים; – קביעת הוראות נוספות הנוגעות לאופן חיבורם לחשמל של מבנים הממוקמים במתחמים המזכים, כדי להקל על חברת החשמל לחבר לחשמל מבנים כאמור, ובכלל זה הוראות שיאפשרו הנחת רשת חשמל בין הרשת הקיימת ובין שטח המתחם המזכה וכן הוראות בדבר זהות הגורם המוסמך לתת הרשאה להקמתם של רשת חשמל עילית ושנאים על עמודים במתחמים המזכים; – החיובים שיוטלו על בעל המבנה שמבקש אישור לחבר את המבנה שבבעלותו לחשמל, ובכלל זה הערבות שעל בעל מבנה כאמור לצרף לבקשתו לשם קבלת אישור הזכאות לחיבור המבנה לחשמל; – היחס בין ההסדר המוצע ובין ההסדר הקבוע בסעיף 157א(ח) לחוק התכנון והבנייה; – קביעת מועד למתן הצו הראשון לפי החוק המוצע כדי לאפשר יישום מהיר של החוק.