הצעת חוק השלכות חלוקתיות בחקיקה, התשפ"ד-2024

בשנים האחרונות אנו עדים לחדירה הולכת וגוברת של נושא הצדק החלוקתי אל תוך השיח הציבורי בישראל. ככל שנושא הצדק החלוקתי חודר אל תוך השיח הנורמטיבי, כך הולכת וגוברת הדרישה הציבורית לפעולה בנושא, ודוגמה בולטת לכך היא אירועי המחאה החברתית של קיץ 2011. הציבור בישראל דורש "צדק חברתי" שהוא למעשה – צדק חלוקתי, קרי: חלוקה שוויונית יותר של משאבים ציבוריים ושל ההכנסות. הדרישה לקדם צדק חלוקתי מבוססת על ממצאים קשים הנוגעים למצבם של אזרחי ישראל. כך למשל, דוח של מרכז "אדווה" משנת 2012 מראה כי אי השוויון בישראל הוא מהגבוהים מבין מדינות ה-OECD. כמו-כן, הדוח מראה כי ישנה שחיקה במעמד הביניים בישראל, אשר גם הוא קטן ביחס למדינות ה-OECD)מרכז אדווה, ד"ר שלמה סבירסקי ואתי קונור אטיאס, תמונת מצב חברתית, 2012.12.30(. מצבה של ישראל אינו מזהיר גם בהשוואה לכלל מדינות העולם. לפי מדד ג'יני, הבודק את רמת השוויוניות בחלוקת ההכנסות במדינה, ישראל ממוקמת במקום ה- 103 בכל הנוגע לשוויון בהכנסות, מתוך 150 מדינות)המכון הישראלי לדמוקרטיה, סקירה משווה על מדד ג'ני(. בעוד שנושא הצדק החלוקתי הולך ומתבסס בשיח הציבורי, הוא כמעט שאינו זוכה לייצוג בפעולותיהם של מקבלי ההחלטות בישראל, ובכללן בתהליך החקיקה. הפער בין הדרישה הציבורית לצדק חלוקתי לבין היחס המועט שלו זוכה הנושא בפעולות הממשלה והכנסת מחריף את תחושת התסכול הציבורי במדינה. הצעת החוק נועדה לתקן את המעוות באמצעות מתן ביטוי לנושא הצדק החלוקתי בתהליך החקיקה של הכנסת. לאורך השנים האחרונות הלכה והתבהרה חשיבותה של בחינת השלכות עתידיות של חקיקה כבר בשלבים הראשוניים של תהליך החקיקה. בישראל בלט הנושא במיוחד בקשר לזכויות ילדים ולמעמד האישה וקידום שוויון בין המינים, כאשר הכנסת חוקקה חוקים אשר נועדו להבטיח כי נושאים אלו