חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 158), התשפ"ה-2024

סעיף 63א לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965 (להלן – החוק), קובע כי ייעוד בקרקע המיועדת למגורים רואים אותו ככולל, בין השאר, היתר למגורי מתמודדי נפש שמשרד הבריאות אישר להם לגור במסגרות מגורים עצמאיות או מוגנות. מסגרות מגורים אלו מנויות בתוספת החמישית לחוק. תכליתו של הסעיף היא להתמודד עם קשיים באישור הקמת מסגרות שיקומיות־טיפוליות בקהילה בתוך שכונות מגורים, הנובעים לעיתים מהתנגדויות של המתגוררים בסמיכות למקום המיועד לבניית מסגרות אלו. ב־2015 נערכה רפורמה בבריאות הנפש בישראל, ובמסגרתה הורחבו דרכי הטיפול בקהילה במתמודדי נפש, וכיום נכללים בהן מגוון כלים שיקומיים וטיפוליים להפחתת מצוקתם של מתמודדי הנפש ולשיפור איכות חייהם ורווחתם הנפשית. אחד הכלים הללו הוא בית מאזן, שנועד לעזור למתמודדי נפש ולסובלים ממשברים נפשיים חריפים אשר זקוקים למענה אינטנסיבי בבריאות הנפש בלי להידרש לאשפוז פסיכיאטרי. הבתים המאזנים ממוקמים בקהילה, בתוך שכונות מגורים, מתוך תפיסת עולם הרווחת כיום שלפיה טיפול במסגרת קהילתית על פי רוב מועיל יותר ממסגרת אשפוזית. בכל בית מאזן מתגוררים לכל היותר 12 מתמודדי נפש. מסגרות אלו פועלות על פי אמות מידה של משרד הבריאות ונתונות בפיקוחו. ואולם, הבתים המאזנים אינם נמנים עם המסגרות המנויות בסעיף 63א לחוק, ועקב זאת, ועדות מקומיות מסוימות דורשות כי לשם הקמתם תוגש בקשה לשימוש חורג. דרישה זו מקשה על הקמת מסגרות מעין אלה ועל שילוב של מתמודדי נפש בקהילה. בפס"ד עפ"א 23–03–67841 ועדה מקומית לתכנון ובנייה קריית אתא נ' כחילי סעאידה ואח' (ניתן ביום 31 בדצמבר 2023), קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי הוראות הסעיף חלות גם על בתים מאזנים, ועל כן לא נדרש להגיש בקשה לאישור לשימוש חורג בעניינם. כדי להבהיר כי הוראת הסעיף האמור אכן חלה גם על בתים מאזנים, מוצע לעגן את התחולה עליהם במפורש בסעיף.