הצעת חוק יום הזיכרון למתקפה על ישראל בשמחת תורה ולעוז הרוח, התשפ"ד-2023

אֵ￿ת אֲשֶׁר עָשָׂ￿ה לְךָ￿ עֲמָלֵ￿ק". מטרת הזיכרון הינה כפולה, לציין את העבר, אך גם להישמר ולהזהיר מפני חזרה של מאורעות העבר בעתיד. הנטייה הטבעית היא לשכוח, להתמקד בטוב הקיים ולהרחיק את הקמים עלינו לכלותינו. הצפוּן לו עתיד גדול. עָם שחזר לארץ ישראל לא כדי להיות עם ככל העמים, אלא על מנת להתגבש יחד של דרך ארץ, כבוד לאומי ואור לגויים. עזה ובהם תינוקות וילדים, נשים וגברים, חיילים, זקנים וניצולי שואה. אחרים שאינם מכירים ורבים נוספים התנדבו, נתנו מכספם, מזמנם ומכוחם. אויבינו התמידיים את זהותנו היהודית, שותפות הגורל והערבות ההדדית המתחייבת בינינו. זיכרון מיוחד. לכן, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי מדי שנה, ביום כ"ג בתשרי, יום לאחר שמחת תורה ויום החזרה ללימודים לאחר חופשת חג הסוכות, יהיה יום זיכרון ממלכתי למתקפה על ישראל בשמחת ובמוסדות החינוך וכן פעולות נוספות לציון יום הזיכרון יתקיימו במוסדות החינוך. מתקפות טרור ופיגועים רבים חווה העם היהודי היושב בציון, אך המתקפה הרצחנית שהתרחשה בשמחת תורה התשפ"ד היא ייחודית באכזריותה ובהיקפה והיא דורשת התייחסות והתייחדות מיוחדת. החשיבות שטמונה בזיכרון לדורות של העוולות שנעשו לעם ישראל ניכרת בפסוק במקרא לפיו" זָכ￿וֹר עצמנו מן הזוועות. נטייה זו עלולה לטשטש את האחריות למחות את הרע בכל דור ודור, ולהתנגד לאלה הזיכרון והגורל ההיסטורי המיוחד של עם ישראל, הוא אף עמוק יותר שכן עָם ישראל הוא עָם עתיק בארצו ההיסטורית, לקום ולהתנשא ולהופיע בייחודיותו כעם בתוך משפחת העמים ולו חובות מיוחדות בתאריך כ"ב בתשרי התשפ"ד)7 באוקטובר 2023(, בבוקרו של חג שמחת תורה, החלה מתקפת פתע רצחנית על אזרחי ישראל ביישובי עוטף עזה והסביבה. כחלק מהמתקפה מאות אזרחים נרצחו, חיילים ואנשי כוחות ביטחון רבים נהרגו תוך כדי חירוף נפשם בהגנה על העם והארץ ויותר מ-200 נחטפו לרצועת למתקפה נפשעת זו, קדמה סערה חברתית ארוכה, שכמוה לא הייתה בציבור הישראלי, בין המחנות השונים. מתקפת הפתע הזו שינתה תפיסות רבות בתודעה הישראלית, יצרה שבר עצום בחברה אך גם חשפה חוסן מיוחד והתגייסות לאומית חסרת תקדים, בארץ ומחוצה לה. רבים מסרו נפשם למען אזרחים ההתמודדות ההרואית המשותפת ותקופת השיקום הארוכה נותנת לנו הזדמנות ללמוד לצמוח כחברה. אנו לומדים את חשיבות טיפוח הסולידריות בחברה שניחנה בריבוי דֵעות מבורך. בנוסף, אנו למדים שהאחריות על כבודנו הלאומי, מונחת על כתפינו בלבד; ובנוסף – גם אם נשכח אנו – יזכירו לנו מתקפה זו והאירועים שהגיעו בעקבותיה נצרבו בעוצמה בתודעה הלאומית ויש לציינם כל שנה ביום תורה ולעוז הרוח. מוצע כי יחולו הוראות דומות להוראות בחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג–1963 ובחוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, התשי"ט–1959, לפיהן תהיה בכל רחבי המדינה דומיה בת שתי דקות, דגל המדינה בבניינים הציבוריים ובמחנות צה"ל יורד לחצי התורן, תוכניות השידורים יבטאו את אופיו של יום הזיכרון, ויתקיימו אזכרות וטקסי התייחדות במחנות צה"ל