הצעת חוק שוברים להשלמת לימודי בסיס בחינוך הבלתי פורמלי, התשפ"ד-2023

תקנות חינוך ממלכתי)מוסדות מוכרים(, התשי"ד–1953, קובעות כי מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים יחויבו בהוראת מקצועות הליבה בהיקף של %75 בלבד מתכנית היסוד, ובהתאם – יתוקצבו לכל היותר בשיעור של %75 מתקן הבסיס של מוסד חינוך רשמי דומה. תקנות לימוד חובה)מתן הוראת פטור לגבי מוסד חינוך ותקצובו()הוראת שעה(, התשע"ח–2018, קובעות כי מוסדות פטור יתוקצבו בשיעור של %55 מתקן הבסיס למוסד רשמי, ויחויבו ללמד %55 מתכנית היסוד. בישיבות הקטנות)"מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים"(, שהן למעשה מוסדות חינוך לבנים חרדיים בגילאי תיכון, לא מתקיימים לימודי חול כלל, והן מתוקצבות בשיעור של %60 מהתקציב למוסדות החינוך הממלכתי על פי חוק מוסדות חינוך בשני העשורים האחרונים קמו יוזמות מהשטח של חוגים ותכניות ללימודי מתמטיקה ואנגלית לציבור החרדי במסגרת החינוך הבלתי פורמלי, בניסיון לתת מענה לביקוש הקיים בשטח מצד ההורים. ואולם, מרבית היוזמות נחלו כישלון, בעיקר מסיבות כלכליות. המדינה משקיעה מאמצים וכספים רבים כדי להעניק לבוגרי החינוך החרדי את הכלים הדרושים להם להשתלבות בשוק התעסוקה, באמצעות תכניות להשלמת בגרויות, תכניות מותאמות באקדמיה וקורסים להכשרה מעשית, אך הניסיון מלמד כי היכולת לרכוש את מיומנויות הבסיס בגילאים בוגרים היא מוגבלת במידה רבה. בהצעת חוק זו מוצע להעביר את הפער התקציבי בין מוסדות החינוך הרשמיים לאלה שאינם כאלה – ישירות לתלמידים. הכספים יועבר באמצעות שוברים שישמשו למימון תכניות ללימוד מיומנויות הבסיס במסגרת החינוך הבלתי פורמלי – חוגים, קורסים, קייטנות, שיעורים פרטיים, תוכנות או ערכות למידה, ובלבד שאלה אושרו על ידי ועדה ייעודית במשרד החינוך – הוועדה להשלמת לימודי בסיס. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת משה טור פז)פ/24/3862; פ/25/110(ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת שרן מרים השכל)פ/25/3159(. --------------------------------