הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון - אחריות ארגוני עובדים ומעבידים לשביתות בלתי מוגנות), התשפ"ג-2023

עבודה.)1995(, "זו שביתה המבקשת להתערב בהליכי חקיקה לגיטימיים של בית המחוקקים בגדר סמכותו לא על-ידי דרכי שכנוע המקובלות בשיטתנו הדמוקרטית, אלא על-ידי התערבות כוחנית אשר מבקשת לכפות על המחוקק את מה שאינו ראוי בעיניו. שביתה זו אינה לגיטימית, ויש הצדקה למנוע אותה". בישראל התקיימו לאחרונה שביתות של ארגוני עובדים והשבתות שנעשו בניגוד לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז–1957 למטרות פוליטיות גרידא ולא לשם הגנה על זכויות עובדים. בהתאם לפסיקה המושרשת, אלו נחשבות "שביתות פוליטיות" שאינן מהוות שביתה מוגנת על פי חוק יישוב סכסוכי השימוש שעושים ארגוני עובדים או מעבידים בכוחם כדי להשיג מטרות פוליטיות פסול מיסודו, וזאת משלוש סיבות. ראשית, משום שהוא כופה על העובדים עצמם שביתה פוליטית, כאשר ציבור העובדים מורכב מבעלי דעות פוליטיות שונות. שנית, משום שהוא פוגע בכלי השביתה – כלי חשוב אשר נועד לשמור על זכויות העובדים. שימוש פוליטי בכלי זה מוזיל את השימוש בו, פוגע בלכידות העובדים ועלול לגרום לפגיעה ביכולתם לעשות שימוש בכלי השביתה לשמירה על זכויותיהם. שלישית, כפי שציין בית המשפט העליון בבג"ץ 93/1074 היועץ המשפטי לממשלה נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, מט)2(485, 499