חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024

הצעת החוק נועדה לטפל בהשלכות ההפליה הממסדית ושיטור היתר כלפי יוצאי אתיופיה כפי שעלו בדוחות ציבוריים שפורסמו בשנים האחרונים. דוח הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה (יולי 2016), צוות בין־משרדי שהמנהלת הכללית של משרד המשפטים דאז, אמי פלמור, הייתה יושבת הראש שלו, קבע שזה שנים חווים יוצאי אתיופיה יחס מפלה פרטני וממסדי, בין השאר על ידי משטרת ישראל (להלן – דוח פלמור). הדוח הצביע על בעיות של הפליה ואפיון גזעי (פרופיילינג), כלפי האוכלוסייה האתיופית. הצוות גיבש המלצות וכלים לטיפול בגזענות ובהפליה, ובהחלטת ממשלה שהתקבלה בעקבות המלצותיו הוקמה, בין השאר, היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים. דוח מבקר המדינה 72א – חלק ראשון (מיום כ"ו באב התשפ"א (4 באוגוסט 2021)) מצביע על כך שלמרות הצעדים שנקטה משטרת ישראל לאחר דוח פלמור, יש בעיה של שיטור יתר כלפי אוכלוסייה זו. כמו כן הוצגו בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בעניין. הועברה לוועדה ביום י"ד באייר התשפ"ד (22 במאי 2024). יצוין כי בעקבות דוח פלמור גובש על ידי נשיא המדינה ומחלקת החנינות במשרד המשפטים מתווה למחיקת רישום פלילי לבני החברה האתיופית שקרא לקטינים ולצעירים שנשפטו בשל עבירות של הפרת הסדר הציבורי להגיש בקשות למחיקת הרישום. מתווה זה מעיד על הסכמה רחבה בדבר הצורך להתמודד עם נושא זה. על אף קיומו של המתווה האמור זה שנים אחדות, עד כה נמחקו במסגרתו מספר מצומצם של רישומים, בשל מיעוט הפניות. נוכח האמור והתשתית העובדתית המוצקה כאמור בדוחות הציבוריים בדבר הפליה ואפיון גזעי כלפי יוצאי אתיופיה בשנים הסמוכות לפרסום הדוחות כאמור, מוצע להסדיר בחקיקה ראשית את מחיקת הרישומים כמפורט להלן. חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019, מסדיר הן את הרישומים הפליליים על אודות הרשעות ועונשים והן את הרישומים המשטרתיים לעניין תיקים סגורים, תיקים תלויים ועומדים, תיקים שההליכים עוכבו בהם וזיכויים. הרישומים נשמרים ומועברים בהתאם להוראות החוק ובהתאם לתקופות ההתיישנות והמחיקה הקבועות בו. זאת, מחד גיסא, כדי להגן על הציבור לאחר התעוררות חשד למעשה פלילי או הרשעה של אדם בפלילים, ומאידך גיסא, כדי לאפשר לאדם להשתקם ולהשתלב בחברה, בין השאר בשירות צבאי ובתעסוקה. מוצע לקבוע כי פרט רישום פלילי של מי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה (להלן – יוצא אתיופיה), שעניינו עבירה של הפרת הסדר הציבורי שמנויה בתוספת לחוק המוצע אשר נעברה עד ליום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019), יימחק מהמרשם הפלילי, אם לא הוטל על אותו אדם מאסר בפועל לגבי אותה עבירה ואין לו פרט רישום פלילי או רישום משטרתי נוסף. העבירות שבעניינן יחול ההסדר הן עבירות של הפרעה לסדר ציבורי, ובהן עבירות הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, התפרעות והתקהלות אסורה, העלבה והפרעה לעובד ציבור, התנהגות פסולה במקום ציבורי והכשלת מעצר חוקי. 3 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 12, עמ' 284. 4 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 17, עמ' 390. עוד מוצע לקבוע כי פרט רישום משטרתי בדבר תיק חקירה של יוצא אתיופיה שנסגר שעניינו עבירה של סדר ציבורי כאמור אשר נעברה עד ליום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019), יבוטל, אם אין לאדם פרט רישום פלילי או רישום משטרתי נוסף. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בין השאר בנושא מחיקת רישום לעניין עבירה של תקיפת שוטר ובשאלת התקופה להחלת ההסדר. השפעה על זכויות הילד ההסדר המוצע נועד למחוק או לבטל רישומים פליליים או רישומים משטרתיים, בין השאר, לקטינים יוצאי אתיופיה שיש להם רישום כאמור בעבירות של הפרת סדר ציבורי, וכך להסיר את הכתם שדבק בהם ולסייע בהשתלבותם בחברה.