הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (תיקון - מאבק בעיכובי שווא), התשפ"ג-2023

יתר בכל הנוגע לממשק שבין שוטרים ליוצאי קהילת אתיופיה בישראל". עורו, מוצאו האתני והעדתי, הלאום, הדת, המין והמגדר שלו, או על רקע היותו עני. בעיכוב שנמשך דקות ספורות ובהתאם המחוקק לא הגדיר זמן מינימום שייחשב כ"עיכוב". בעיכוב אל מול עיני עוברים ושבים. ההשפלה נובעת מכך שהעיכוב מתייג את המעוכב כמי שחשוד בביצוע יינקטו לגביו על ידי המשטרה. או כדי למנוע ביצוע עבירה, אפשר לצפות שבחלק מהמקרים יעוכבו אנשים בהתבסס על מאפיינים שאינם רחוב. בהקשר זה, השופט ניל הנדל התייחס בפסק דינו בעניין "ועדות הקבלה" למורכבת תופעת האפליה: "ייתכנו לה הסברים שונים. לדעתי ניתן להתייחס לשלושה סוגים של הפליה. הסוג האחד הוא הפליה 2 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 10, עמ' 266. ביום 2016.6.30, משטרת ישראל הודתה כי "לאחר בדיקה עצמית מעמיקה גילינו כי אכן ישנו שיטור תופעת שיטור היתר הינה תופעה מבישה ומשפילה, שפוגעת בזכויות האדם הבסיסיות. אף אדם אינו צריך לחשוש שיעוכב לשווא מתי שהוא ייצא מביתו כדי לבצע את הפעילויות של שגרת חייו, רק בשל צבע אסור במדינה דמוקרטית, שסטראוטיפים ודעות שליליות ישמשו בסיס לפעולות אכיפה של המשטרה. "עיכוב מוגדר בהוראת סעיף 66 לחוק סדר הדין הפלילי)סמכויות אכיפה – מעצרים(, תשנ"ו-1996)להלן – חוק המעצרים(, "הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי", ולכן מעצם טיבו טמונה בעיכוב פגיעה בחירות האישית, המוגנת בסעיף 5 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שקובע כי "אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה ובכל דרך אחרת." הפגיעה נגרמת אף אם מדובר העיכוב פוגע בזכות החוקתית לחופש התנועה המכירה בחירותו של הפרט לנוע למחוז חפצו ללא הפרעה. העיכוב פוגע בזכות החוקתית לכבוד של המעוכב ועלול לגרום להשפלה, במיוחד כאשר מדובר עבירה או מעשה פסול אחר. העיכוב אף עלול לכלול או להוביל לפעולות שיטור נוספות שעשויות לקחת זמן, ולא פעם האדם נותר בעלטה בנוגע לסיבה שבגינה הוא מעוכב ובאשר להיקף הפעולות שננקטות או העיכוב עלול לפגוע בזכות לשוויון. אף שחוק המעצרים נותן סמכות עיכוב בשל חשד שבוצעה עבירה צריכים לעניין, כגון צבע עור, מוצא אתני, עדה, לאום ודת, מין ומגדר, או על רקע היותו של אדם עני או דר מכוונת וגלויה. הסוג השני הוא הפליה מוסווית, בגדרה המַפְלה מסתיר את כוונותיו מהאחר. הסוג השלישי הוא הפליה בלתי מודעת, שבה למעשה המפלה מסתיר את דבר ההפליה מעצמו. לדעתי, הסיכון להפליה הכרוך בהרכב הוועדה משויך בעיקר לסוג האחרון. במאמר בכתב עת משפטי של אוניברסיטת סטנפורד, הובהר כי הפליה בלתי מודעת ניזונה מסטריאוטיפים שהוטמעו בהכרתנו. ביחס לשונה מאיתנו,