הצעת חוק זכויות החולה (תיקון - הסכמה מדעת של קטין), התשפ"ג-2023

את הגעתו לטיפול בשמירת המידע בסוד מפניהם. ההורה, הסכמתו או ליוויו, או לא? הגופני והנפשי. אוטונומיה בקבלת טיפול רפואי ולגבש נוסח להצעת חוק. הצעת החוק ודברי ההסבר לה מבוססים על מסקנות הוועדה. החוק הקיים מחייב מטפל בקטין לקבל את הסכמת הורי הקטין לטיפולים רפואיים הניתנים לו, למעט במספר תחומים המוסדרים בחקיקה ספציפית, ונסיבות כגון הורה שנאשם או שהורשע בעבירת מין או אלימות בילדו. זאת, גם בטיפולים שגרתיים ושכיחים וגם בטיפולים בבני נוער המתקרבים לבגרות, ומורשים לעשות בעצמם פעולות משפטיות מסוימות אחרות. רופאים, אחיות ומטפלים ממגוון מקצועות הבריאות נדרשים כל העת להתמודד עם מתן טיפול רפואי במרפאות ראשוניות ומקצועיות בקהילה, במרפאות נוער, בחדרי המיון ועוד, לקטין שאינו מלווה בהוריו ומסרב שיידעו אותם, או מתנה הדרך היחידה הפתוחה כיום בפני המטפל למתן טיפולים רפואיים לקטינים ללא שיתוף הוריהם היא להסתמך על הוראה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות המאפשרת לקטין לבצע פעולות משפטיות ש"דרכם של קטינים בגילו לעשות". מושג זה הוא מעורפל ומעמיד את המטפל פעמים רבות בדילמה אתית וחוקית: האם מותר ונכון לתת את הטיפול הרפואי לקטין או לקטינה הפונים אליו ללא ידיעת לצד המצבים היום יומיים המחייבים הסדרת מענה, קיימת מגמה נמשכת, בארץ ובעולם, להכיר בזכויותיהם של קטינים ובני נוער לגבי גופם ומצבים שונים בחייהם. בבסיס מגמה זו התפיסה שבני נוער בימינו מסוגלים לקבל החלטות הנוגעות לגורלם, על כל ההשלכות הנובעות מכך. עיגון זכויות החולה והסדרת מעמדו בחקיקה)חוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996(, חידדו והעמיקו את הצורך בבחינת מקומו של הקטין המתבגר וזכויותיו בקשר לקבלת החלטות הנוגעות לגופו, לבריאותו, לאיכות חייו ולשלומו בשנת 2007 החליטה המועצה הלאומית לבריאות הילד והפדיאטריה להקים ועדה מטעמה במטרה לגבש המלצות לגבי גיל ההסכמה לטיפול רפואי, ותחומי הבריאות שלגביהם יהיה ניתן לאפשר לקטינים