הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - ביטול עסקת מכר מרחוק של שירותי תיירות) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025

טלמרקטינג על ידי נציגי מכירות, ככל הנראה בכוונה לגבות מצרכנים אלפי שקלים בתמורה למוצרים שירותים אלו. שביצעו את העסקה בצלילות מחשבתית ובהבנה מלאה, בדיוק כמו צרכן הצעיר מהם בשנים. מזמינים בני משפחה שירותי תיירות רבים על שמו של האזרח הוותיק וזאת על מנת להשאיר פתח לביטולה. סעיף 14ג1)ג(לחוק הגנת הצרכן התשמ"א–1981)להלן – החוק(, מאפשר לאזרח ותיק, לאדם עם מוגבלות או לעולה חדש לבטל עסקת מכר מרחוק בתוך ארבעה חודשים מיום ביצוע העסקה, קבלת הנכס או מיום קבלת מסמך עם פרטים מהותיים הנוגעים לעסקה ומפורטים בסעיף 14ג)ב(לחוק, לפי המאוחר. סעיף 14ג1 לחוק נחקק לאור תופעת עושק הקשישים, בעלי מוגבלויות ועולים חדשים, בעיקר בעסקאות מכר מרחוק. בכתבות באמצעי התקשורת השונים נחשף כי עוסקים מסוימים ביצעו שיחות מיותרים. למרות שהמחוקק לא נתן את דעתו להשלכות החלת הסעיף על שירותי תיירות – הוא חל על מבלי לחלוק על חשיבותו של הסעיף, הנתונים מראים כי אזרחים רבים מקבוצות האוכלוסיות האמורות מנצלים את המצב לרעה בעסקאות בתחום הנסיעות והתיירות. אלו פונים בעצמם אל עוסקים המוכרים שירותי תיירות)להלן – מוכרי תיירות(, ומנצלים את המצב הקיים בחוק, בידיעה כי הם יכולים לבטל עסקה למתן שירותיי תיירות מתי שרק ירצו עד ארבעה חודשים מיום ביצוע העסקה. זאת על אף כך נוצר מצב בו לעתים קרובות, מוכר תיירות נאלץ לשלם מכיסו בעבור העסקה שבוטלה על ידי הצרכן. כתוצאה מכך העוסק בשירותי התיירות נושא בעלויות המלון והטיסות במדינות שאינן פועלות לפי חוקי מדינת ישראל, קל וחומר שלא לפי החוק. תופעה נוספת היא כי בנסיעות של בני משפחה רבים, מטרת התיקון המוצע היא למצוא את האיזון הנכון בין הצורך למנוע עושק צרכנים לבין הצורך למנוע ניצול לרעה של הוראת החוק. ניצול לרעה של החוק עלול להוביל לפגיעה מהותית בעסקי התיירות הנמצאים בלאו הכי בתחרות מתגברת הן מול גורמים גלובליים המאיימים לנגוס בשוק, והן מול שוק ללא רגולציה והסדרה, אשר יכולת ההישרדות בו קשה מלכתחילה וביטולי עסקאות כגון אלו יכולים להכריע