חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 44), התשפ"ד–2024

חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961 (להלן – החוק), מקנה הקלות שונות לעורכי דין שהוכשרו בחוץ לארץ ומעוניינים לקבל רישיון לעריכת דין בישראל. כך, מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ עורך דין או בתפקיד שיפוטי שנתיים לפחות, וכן מי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו – ניתן להפחית את תקופת התמחותו עד לשישה חודשים (סעיף 35(ב) לחוק). אם הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות, הוא יהיה פטור מבחינות הלשכה להסמכה לעריכת דין (סעיף 38(ב) לחוק), אולם הוא עדיין יידרש לעמוד בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל לפי סעיף 37א לחוק. הוראות החוק מבוססות על ההנחה כי הדרישה לרישיון לעריכת דין היא דרישת סף שקבועה בכל מדינות העולם. ואולם, בעקבות דיון שנערך בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת בקיץ האחרון (כ"ג בסיוון התשפ"ג (12 ביוני 2023)), ובעקבות סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בעניין זה, התברר כי במדינות מסוימות, ובייחוד במדינות ברית המועצות לשעבר, ניתן לעסוק במקצוע עריכת הדין על סמך השכלה משפטית אף ללא רישיון לעריכת דין. יתירה מזו, בחלק מהמדינות האלה יש תפקידים משפטיים, בעיקר בשירות המדינה, שלעוסקים בהם אף אסור שיהיה רישיון לעריכת דין. התיקון המוצע מבקש לאפשר להקנות את ההקלות הניתנות כיום לפי החוק לעורכי דין שהוסמכו בחוץ לארץ ומבקשים לקבל רישיון לעריכת דין בישראל גם לעורכי דין בעלי ניסיון שמגיעים מאותן מדינות שבהן ניתן לעסוק בעריכת דין אף ללא רישיון. מוצע לקבוע כי מי ששימש בפועל עורך דין בחוץ לארץ בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שממנה הגיע לשם עיסוק בעריכת דין, יהיה זכאי לקיצור תקופת ההתמחות אם רכש ניסיון של ארבע שנים (במקום ניסיון של שנתיים למי שיש לו רישיון לעריכת דין מהמדינה שממנה הגיע), ויהיה זכאי לפטור מבחינות הלשכה להסמכה לעריכת דין אם רכש ניסיון של שבע שנים (במקום ניסיון של חמש שנים למי שיש לו רישיון לעריכת דין מהמדינה שממנה הגיע) (סעיפים 1 ו־2). כמו כן, מוצע לקבוע כי ניסיון בעיסוק כאמור של שבע שנים יאפשר לעורך דין כאמור להירשם במרשם עורכי הדין הזרים שלשכת עורכי הדין מנהלת לפי סעיף 98ו לחוק אף אם אין בידו רישיון לעריכת דין (סעיף 3). בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבדוק ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת מיהו הגורם המתאים להכיר בהשכלה משפטית גבוהה מחוץ לארץ. כיום סעיף 25(2) לחוק קובע כי הסמכות להכיר בהשכלה כאמור לשם קבלת רישיון לעריכת דין בישראל נתונה בידי האוניברסיטה העברית בירושלים. סמכות זו ניתנה בעבר בחוק לאוניברסיטה העברית משום שהייתה אז הפקולטה למשפטים היחידה בישראל; במציאות הנוכחית ניתן לבחון את ההצדקה להמשך קיומו של הסדר זה.