הצעת חוק עובדים זרים (תיקון - אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק בחקלאות), התשפ"ג-2023

בארץ, קל וחומר כשמדובר בעובדים זרים השוהים בארץ שלא כדין. מיטיב. זאת, גם אם מדובר בעובד זר שהוזמן מראש לתקופת זמן קצובה ולמטרה ספציפית שבסיומה חייו" בארץ מוצאו. החקלאות מהווה את אחד מנדבכי היסוד במדינה והיא כלי ערכי לפיתוח מדינת ישראל. עם זאת, החקלאים במדינת ישראל נאלצים להתמודד עם קשיים רבים והפחתה של העלויות הכרוכות בהעסקת עובדים זרים עבורם בחקלאות עשויה להוות צעד חשוב בהתמודדות עם המחסור בעובדים זרים בענף זה. חוק עובדים זרים, התשנ"א–1991, מגדיר עובד זר כעובד שאינו אזרח ישראלי או תושב בישראל. למדינה אין כל כוונה לקלוט את העובדים הזרים בסיום שהותם בארץ, ולעובד אין כל כוונה להשתקע הטלת חובת תשלום הפרשות לפנסיה על מי שמעסיק עובד זר בתחום החקלאות היא פועל יוצא של מתן צו ההרחבה בענף החקלאות שניתן במקור בשנת 2001, עוד לפני שניתן צו ההרחבה הכללי במשק. צו זה נועד לחול על מעסיקים ועובדים מן השורה בישראל, אך הוא חל על כל עובד ומעסיק שאין לגביו הסדר הוא מתחייב לעזוב את הארץ, שאינו רשום במרשם האוכלוסין של משרד הפנים, ושמוגדר כמי "שמרכז בפועל לא ניתן לבטח את העובדים הזרים בקרן פנסיה, והתכלית של הפנסיה – מתן קצבה בגיל פרישה אינה מתממשת. לפיכך ומאחר והתכליות של הפרשות למטרת פנסיה אינן מתקיימות, בפועל מדובר בתוספת שכר פיקטיבית שאין לה ערך פנסיוני שבפועל משולמת רק בסיום ההעסקה, היא אינה קשורה