הצעת חוק למניעת התנכלות תעסוקתית, התשפ"ג-2023

עובדים. ואינה בבחינת הטרדה מינית, המופנית כלפי עובדים לאורך תקופה. בניגוד למונח הטרדה, המתמקד ובמקומות עבודה. ביטוייה המעשיים של ההתנכלות התעסוקתית הם מגוונים, ובין היתר הם כוללים: תפוצה במקום העבודה או ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או אינסטגרם, או לרשת בכלל; חיצוני; סימון ובידוד עובדים מעמיתיהם, באופן חברתי או פיזי. רגשיות וגופניות חמורות. מהניסיון בעולם עולה כי במקרים הקיצוניים מובילה ההתנכלות התעסוקתית להתאבדות. בנושא "הצקות והתעמרות במקום העבודה 2016",)pdf.X13355/Documents/Research/il.gov.molsa.employment//:https(. בשוק התעסוקה הקיים עובדים ועובדות לא מעטים נחשפים במהלך חיי העבודה שלהם לפגיעות, להשפלות ולהטרדות מסוגים שונים, הגורמות להם סבל רגשי ומצוקה ברמות שונות. פער הכוחות המובנה בין עובדים למעסיקיהם ולחצים נוספים המאפיינים את שוק העבודה באלף השלישי, הופכים אותו לקרקע פורייה להתנכלות, התעמרות והטרדה רגשית, באופן המחייב הרחבה של טווח ההגנה על התנכלות תעסוקתית היא התנהגות חוזרת ונשנית כלפי עובדים, שרישומה הוא פגיעה שאינה פיזית, בתחושה הסובייקטיבית של המוטרדים, המונח "התנכלות" מתמקד בעצם ההתנהגות הפוגעת. במונח "תעסוקתית" הכוונה היא לציון הרקע להתרחשות: התנכלות המתרחשת במסגרות של יחסי עבודה זלזול והמעטה בערך העובדים, השפלה, או השמה לצחוק בקשר לעבודה, לרוב באופן מילולי, בין אם בדיבור המופנה ישירות, ובין אם בכתב, או באמצעים דיגיטליים המכוונים לעובד או לעובדת, לרשימות השמעת הערות מעליבות או פוגעות על העובד או העובדת – למשל, תחביבים, חיים פרטיים ומראה קיים קשר הדוק בין התנכלות תעסוקתית לפגיעה בכבוד ובאיכות החיים. כעולה ממחקרים רבים בעולם, התנכלות תעסוקתית פוגעת בדימוי העצמי של העובדים, בהערכתם את יכולת התפקוד שלהם, בשמחת החיים שלהם, ובביצועיהם בעבודה ומחוצה לה. היא מובילה במקרים רבים לפגיעות נפשיות, בפועל, התנכלות בעבודה הרסנית לעובדים יותר מרוב גורמי הלחץ האחרים הקיימים בעבודה. פגיעתה הרעה נמשכת גם בתחום חייהם הפרטיים של העובדים, ויוצרת יחסי משפחה מתוחים, המגבירים את תחושת חוסר האונים והבדידות של העובדים החווים התנכלות תעסוקתית. ההתנכלות התעסוקתית מזיקה גם למעסיקים ולמשק. היא מובילה לשחיקה של עובדים וירידה בפרודוקטיביות, להיעדרויות ולחופשות מחלה ארוכות עקב המצב הפיזי והנפשי. היא כרוכה בעלויות כסף וזמן בשל החלפת עובדים. בשנת 2016 פרסם משרד הכלכלה דו"ח מחקר שערכו ד"ר יריב איצקוביץ ופרופ' סיביל היילברון מהמחקר מסתבר שלמעלה משליש מהמדגם המייצג של העובדים במשק הישראלי מעידים כי סבלו מפגיעה מסוג זה. הדבר פגע בבריאותם, ברווחתם, בהנאתם מעבודתם, ביעילותם בעבודה ובעקיפין גם בכל הסובבים אותם, הן