הצעת חוק החברות (תיקון - ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ג-2023

לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה. בבורסה, הן מכוח עיקרון השוויון והן מתוך הכרה בחשיבותן ותרומתן של נשים בהשאת הרווחים של חברות מסחריות אלה. המינים)סעיף 18א(. מכוח סעיף 60א לחוק זה הורחבה הוראה זו גם על דירקטוריונים של תאגידים אשר הוקמו על פי דין; אף בחוק שירות המדינה)מינויים(, התשי"ט–1959, נקבע בסעיף 15א כי בקרב העובדים העניין, לייצוגם של בני שני המינים; בחוק העיקרי, בסעיף 239)ד(, נקבע כי במידה ובמועד מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון הם בני מין אחד, יהיה הדירקטור החיצוני הממונה בן המין השני. אף שעיקרון השוויון הוא "נשמת אפה" של שיטת המשפט הנהוגה בארצנו, קיים תת-ייצוג בולט מטרת הצעת חוק זו היא הרחבת ייצוגן של נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות הנסחרות כיום קיימים מגוון חוקים הנוגעים לעולם העבודה ולייצוג הולם לנשים: התיקון לחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951, בעניין ייצוג הולם נחקק בשנת תש"ס, ובו הוראה מקיפה הקובעת כי בגוף ציבורי ובוועדות המכרזים והמינויים של גוף ציבורי יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של נשים)סעיף 6ג(; בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, ישנה הוראה ספציפית בדבר ייצוג הולם בחברות ממשלתיות, לפיה בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני בשירות המדינה, בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת סמך, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות מטרת הצעת החוק היא השלמת חוליה חסרה של ייצוג הולם לנשים בחברות ציבוריות. התערבות זו נדרשת לאור המחסומים המסכלים קידום נשים לעמדות ניהול בישראל. ראשית, במגזרים רבים במשק, הגישה לעמדות בכירות מבוססת במידה רבה על רשתות של קשרים חברתיים ומחויבויות הדדיות כגון קשרים המבוססים על השתייכות פוליטית, שירות צבאי משותף, ניסיון קודם בעבודה וקשרי משפחה. עד מחצית שנות התשעים הובילו קריטריונים אלו ליתרון יחסי של גברים על נשים בגישה לתפקידי ניהול. שנית, ניהול נתפס כעיסוק ה"מעדיף" את אורח החיים הגברי, בהיותו תובעני מאוד. בחברה שבה הטיפול