הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון - פיצוי עונשי לנפגעי עבירה), התשפ"ג-2023

בגינו בישראל. קצבאות אלה עשויות להאמיר לכדי מיליוני שקלים במשך תקופת מאסרו של המחבל הטרור. ה-)ATA(2333 § USCS 18,Act Antiterrorism, לפיו נפגעי טרור יזכו לשילוש הפיצויים המגיעים להם. לפיכך, מהפיצויים שישולמו בתביעות של נפגעי טרור. להנות מהם והן בגובה הסכומים שנפסקו כנגד מי שנשא באחריות למעשי הטרור. המנוח בן שלום)להלן – עניין בן שלום(, כי יש להחיל על "הניזוקים המשניים")בני המשפחה של הקורבן(דהאן ז"ל)להלן – הלכת אלסוחה(כתנאי לפסיקת פיצויים עונשיים:)1(קרבה משפחתית מדרגה ראשונה צפייה בטלוויזיה, קבלת דיווח מילולי וכיוצא באלה(;)3(קרבה בזמן ובמקום לאירוע המזיק עצמו או וניכרת אשר נגרמה עקב החשיפה לנזקו של הניזוק הישיר. נפגעי הטרור לזכות לפיצוי עונשי. למעשה, שיקולי מדיניות צריכים להביא דווקא להרחבת מעגל הזכאים לפיצוי עונשי במקרים של מעשי טרור, בשל הפגיעה החמורה של מעשי הטרור בחברה. טעמים שונים פיצויים עונשיים הינם רכיב פיצויי שתכליתו להעניש את המזיק על התנהגותו המזיקה ובכך לבטא סלידה ממנה. תביעות של נפגעי טרור הינם מן המקרים המובהקים המצדיקים תשלום פיצויים שכאלה, וזאת בשל מאפייניהם של מקרי הטרור, חומרתם, הערכים החברתיים הנפגעים בהם והצורך בגמול ובהרתעה כנגדם. יתירה מכך, הלכה למעשה, מחבלים המעורבים במעשי טרור זוכים, הם ובני משפחותיהם, לקצבאות ולהטבות שונות מהרשות הפלסטינית בשל ביצוע מעשי הטרור וריצוי עונש מאסר בישראל ומן הצדק יהיה לקבוע כנגדן מנגנון של פיצוי עונשי, העומד כנגד התמריץ הכלכלי לבצע את מעשי ואכן, הפסיקה בישראל הכירה בעצם האפשרות לפסוק פיצויים עונשיים בתביעות של נפגעי טרור, אולם הדבר הוצדק עד כה בנסיבותיהם הספציפיות של המקרים שנדונו)ראו לדוגמה ע"א 13/2144 עזבון המנוח עמית עמוס מנטין ז"ל נ' הרשות הפלסטינאית – להלן ענין מנטין(. לשם השוואה, בארצות הברית קבע המחוקק מרכיב עונשי קבוע במסגרת הפיצויים המשולמים לכלל נפגעי טרור במסגרת סעיף קטן)א(להצעת חוק זו מבקש לקבוע כי רכיב של פיצויים לדוגמה ישמש כחלק אינטגראלי בנוסף, תשלום הפיצוי העונשי הוגבל מאוד לאחרונה בפסיקת בית המשפט העליון, הן במעגל הזכאים באשר למעגל הזכאים להנות מהפיצוי העונשי קבע בית המשפט העליון בע"א 18/71 הרש"פ נ' יורשי בעבירות טרור ארבעה תנאים מגבילים מצטברים שנקבעו ברע"א 87/444 אלסוחה נ' עיזבון המנוח דוד בין הניזוק הישיר ובין הניזוק המשני;)2(התרשמות מן האירוע המזיק)בדרך של ראייתו באופן ישיר, לתוצאותיו)לרבות חשיפה מתמשכת לנזקי האירוע שנגרמו לניזוק הישיר(;)4(נכות נפשית ממשית החלת תנאי הלכת אלסוחה על נפגעי טרור אינה מוצדקת ופוגעת באופן מהותי ביכולתם של משפחות המוזכרים לצמצום מעגל הזכאים לפיצוי עונשי שהובאו בפסיקה ובכתיבה בהקשרים אחרים, כגון הנזק החברתי שייגרם בשל הרחבת היקף התביעות, אינם רלוונטיים בהקשר של נפגעי טרור. להפך: קיים אינטרס חברתי לעודד את יכולתם של נפגעי טרור להיפרע מיחידים ומארגונים שעומדים מאחורי המעשים הנפשעים, שבחלק מהמקרים אף לא ניתן אף להביא להעמדתם בדין פלילי. לפיכך, סעיף קטן)ד(להצעת חוק זו מבהיר כי "ניזוק" הזכאי לתשלום פיצויים עונשיים מכוח סעיף קטן)א()3(לחוק אינו