הצעת חוק הרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025

כללי בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בפעילות הפשיעה המאורגנת בישראל. פעילות זו, המלווה לא אחת במאבקים אלימים בין ארגוני פשיעה, גורמת לפגיעה בחפים מפשע, בסדר הציבורי, בביטחון האישי ובחוסן החברתי בקרב כלל האוכלוסייה, מטילה אימה על הציבור הרחב וכרוכה בהשתלטות של ארגוני פשיעה על מנגנונים כלכליים לגיטימיים. אחת הדרכים למאבק בארגוני פשיעה היא פגיעה בתשתיות הכלכליות שלהם. חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003 (להלן – חוק מאבק בארגוני פשיעה), קובע מנגנונים לחילוט רכוש לאחר הרשעה בהליך פלילי וחילוט רכוש בהליך אזרחי שלא קדם לו הליך פלילי. מטרת הצעת החוק היא להקנות לגורמי האכיפה כלים נוספים לשם פגיעה בתשתיות הכלכליות של ארגוני הפשיעה, משום שבעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה הציגה משטרת ישראל בפני הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת (להלן – הוועדה) את הקשיים בשימוש במנגנונים הקיימים. לפיכך, מוצע לקבוע שני מנגנונים נוספים: האחד – צווי תפיסה של רכוש, והאחר – מניעת פגישה של אותו עורך דין עם כמה עצורים. סעיף 1 לסעיף 4א המוצע מוצע להקנות לנשיא בית המשפט המחוזי או לסגנו סמכות להוציא צווי תפיסה לתפיסה זמנית של רכוש (להלן – צו תפיסה), בהתבסס, בין השאר, על הערכה מודיעינית שתציג משטרת ישראל, והכול בכפוף לסייגים המפורטים בהצעת החוק. מוצע לקבוע את ההסדר כהוראת שעה לשנתיים, כדי לבחון את התועלת שבו ואת יישומו. מוצע להבנות את שיקול דעתו של בית המשפט בעת קבלת ההחלטה על הוצאת צו תפיסה ולקבוע שעליו לבחון אם הוצאת הצו חיונית לסיכול פעילות ארגון פשיעה ולפגיעה ביכולתו לקדם את מטרותיו או לסיכול עבירת פשע חמורה המבוצעת במסגרת ארגון הפשיעה, וכן אם לא ניתן להשיג את מטרת הצו בדרך שפגיעתה פחותה. עוד מוצע לקבוע כי במסגרת הצו יהיה בית המשפט רשאי להורות על תפיסה זמנית של רכוש כמפורט בסעיף ועל הגבלת השימוש או הגבלת העברת הזכויות בו, לרבות קביעת ערובה להבטחת הצגתו לפי דרישה. הוראות דומות קבועות בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016, ובחוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ה–2024. לסעיף 4ב המוצע מוצע לקבוע כי לבקשה להוצאת צו תפיסה תצורף הערכה מודיעינית שגיבשה משטרת ישראל בהתבסס על חומר מודיעיני חסוי, ראיות שנאספו בחקירה, אם התקיימה, וראיות מינהליות לתמיכה בבקשה. לסעיף 4ג המוצע מוצע לקבוע כי תוקפו של צו תפיסה לא יעלה על תקופה של שישה חודשים (להלן – התקופה המרבית). אם בית המשפט יורה על הוצאת צו תפיסה לתקופה קצרה מהתקופה המרבית, הוא יהיה רשאי, לאחר ששקל את השיקולים המפורטים בסעיף, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שאינן עולות במצטבר על התקופה המרבית כאמור. בתום התקופה המרבית לתוקפו של צו תפיסה, בית המשפט יהיה רשאי להוציא צו חדש, אם סבר, לאחר שקיבל בקשה חדשה ושקל את כלל השיקולים האמורים לשם מתן צו תפיסה ואת התקופה שבה הוצא הצו, כי הוצאת הצו הכרחית בנסיבות העניין. לסעיפים 4ד ו־4ה המוצעים מוצע לקבוע הוראות בדבר תוכנו של צו תפיסה ושימוע לאחר תפיסה. לסעיף 4ו המוצע מוצע להטיל על משטרת ישראל או פרקליט המחוז, או היועץ המשפטי לממשלה, את החובה להודיע על נקיטת הליך אחר בנוגע לרכוש שהוצא לגביו צו תפיסה, כדי שבית המשפט יוכל לשקול אם לשנות את הוראות הצו עקב כך. לסעיף 4ז המוצע מוצע לקבוע כי ניתן יהיה לחלט בחילוט לאחר הרשעה בהליך פלילי או בחילוט בהליך אזרחי שלא קדם לו הליך פלילי רכוש שנתפס בצו תפיסה. עוד מוצע לקבוע כי אם נעשה חילוט בהליך אזרחי של רכוש שנתפס בצו תפיסה, הוכחת ביצוע העבירה לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה או של קיומו של ארגון הפשיעה, תיעשה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי, ולא פלילי כקבוע כיום. סעיף 2 כדי למנוע תיאום גרסאות בין עצורים החשודים בעבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, מוצע לתקן את חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, ולהסמיך קצין ממונה בדרגת רב פקד למנוע פגישה של עורך דין עם יותר מעצור אחד דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 27, עמ' 526. באותה החקירה, אם הפגישה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה, והכול בכפוף לסייגים המפורטים בהצעת החוק. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון הוועדה, בין השאר, בקביעת הוראות בדבר דיווח ופיקוח על הפעלת המנגנונים המוצעים ובצמצום תחולת צווי תפיסה בשל ביצוע עבירת פשע חמורה שלא במסגרת ארגון פשיעה. עלות תקציבית להערכת משרד האוצר, העלות התקציבית של הצעת החוק היא עלות חד־פעמית של כ־5.12 מיליון שקלים חדשים, וכן עלות תפעול שנתית שוטפת של כ־18 מיליון שקלים חדשים ו־22 תקנים. הצעת חוק זו היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק־יסוד: משק המדינה. יוזם: חבר הכנסת משה סעדה