הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון מס' 6) (תקופת צינון לעובד ציבור ברשויות פיקוח על גופים פיננסיים), התשפ"ו–2026

כללי סעיף 4 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969 (להלן – חוק שירות הציבור), קובע תקופת צינון של שנה למי שפרש משירות הציבור ובמסגרת תפקידו היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו או להמליץ על הענקת זכות לאחר או שהיה ממונה על עובד אחר בשירות הציבור שהיה מוסמך לכך. בתקופת הצינון לא יוכל הפורש לקבל זכות, ובכלל זה משרה, ממי שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו או להמלצתו בנושאים שהיו בתחום סמכותו, אלא אם כן הוועדה למתן היתרים או פטורים שהוקמה לפי סעיף 11 לחוק האמור (להלן – ועדת ההיתרים) קבעה שחלפו שנתיים מגמר טיפולו של הפורש בהחלטה או בהמלצה או התירה את קבלת הזכות. תכליתה העיקרית של תקופת הצינון היא שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי, אשר יש בו כדי להשפיע על אמון הציבור בשירות הציבורי ועל ניהול תקין ויעיל שלו. בדוח ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים בראשות חבר הכנסת איתן כבל משנת 2019, ועדה שבחנה בין השאר את התנהלות גופי הפיקוח והאכיפה בענייני הקצאות אשראי ללווים עסקיים גדולים, צוין כי יש בין הגופים המפקחים לגופים המפוקחים תופעת "דלת מסתובבת", המתבטאת במעבר של בעלי תפקיד מרשויות הפיקוח לגורמים המפוקחים ולהפך. לדעת הוועדה, "יש לאזן בין החובה לכבד את חופש העיסוק והיתרונות הגלומים במינוי גורמי מקצוע בעלי מומחיות רלוונטית לבין החסרונות של מעבר כזה, שלדעת הוועדה מתבטאים בכך שהרגולטורים נותנים משקל יתר לאינטרסים של המפוקחים". עוד ציינה הוועדה כי "במעבר של רגולטור אל המפוקח במגזר הפיננסי, אין בהוראות המסדירות את תקופות הצינון כדי לקיים את האיזון הראוי", ומשכך המליצה לתקן את חוקי הצינון וההוראות לפיהם ולהאריך את תקופות הצינון, וכן להגביל את סמכותה של ועדת ההיתרים לקצרן לתקופות מזעריות כפי שייקבעו. לנוכח האמור, מוצע לקבוע לגבי רשויות פיקוח על גופים פיננסיים כמפורט להלן, הן לגבי ראשי הרשויות והן לגבי עובדים בכירים בהן, תקופת צינון ארוכה מהקבוע היום ולהגביל לגביהם את סמכותה של ועדת ההיתרים לקצר את התקופה. סעיף 1 מוצע לתקן את סעיף 4 לחוק שירות הציבור ולהאריך את תקופת הצינון של הממונה על התחרות, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון והמפקח על נותני שירותים פיננסיים משנה לשנתיים, ושל עובדים בכירים ברשות התחרות וברשות שוק ההון ביטוח וחיסכון הכפופים במישרין אליהם או למנהלים הכלליים של רשויות פיקוח אלו – משנה לשנה וחצי. עוד מוצע להגביל את סמכותה של ועדת ההיתרים לקצר את תקופת הצינון לגבי ראש רשות פיקוח על גופים פיננסיים או עובד בכיר בה, רק בהתקיים נימוקים מיוחדים שיירשמו ובלבד שחלפה שנה מיום פרישתו על העובד הבכיר ושנה וחצי מיום פרישתו של ראש הרשות, לפי העניין. כדי לצמצם את הפגיעה בחופש העיסוק של פורשים משירות המדינה שחוק שירות הציבור חל עליהם, מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין תגמול שיינתן לפורש משירות המדינה בשל הגבלות או איסורים החלים עליו לאחר פרישה. סעיף 2 מוצע לתקן את סעיף 14 לחוק שירות הציבור ולקבוע כי בבואה להחליט על מתן היתר או פטור מתקופת הצינון, לא תוכל ועדת ההיתרים להביא בחשבון את הימנעותו של הפורש לעסוק בענייניו של גוף שאליו הוא מבקש לעבור עם סיום תפקידו או את מועד סיום תפקידו בפועל טרם פרישתו. סעיפים סעיף 10א לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 3 ו־4 (להלן – חוק ניירות ערך), קובע הגבלות לאחר פרישה לגבי עובד רשות ניירות ערך שפרש מעבודתו, וסעיף 81 לחוק בנק ישראל, התש"ע–2010 (להלן – חוק בנק ישראל), קובע שהוראות חוק שירות הציבור יחולו בשינויים המחויבים על מי שפרש משירותו בבנק ישראל. גופים אלו הם תאגידים שהוקמו בחוק ואינם נמנים עם שירות הציבור לעניין חוק שירות הציבור. בדומה לתיקון המוצע לגבי רשויות הפיקוח על גופים פיננסיים שהן חלק משירות הציבור כאמור, מוצעים תיקונים משלימים בחוקים האלה: בחוק ניירות ערך – לגבי יושב ראש רשות ניירות ערך ועובד בכיר ברשות, ובחוק בנק ישראל – לגבי המפקח על הבנקים ועובד בכיר הכפוף לו במישרין. סעיף 5 כדי להימנע מפגיעה בבעלי תפקידים שהחלו לכהן בתפקידם ערב יום תחילתו של התיקון המוצע, והסתמכו על כך שהסדר הצינון שיחול בעניינם לאחר פרישתם הוא הסדר הצינון הנוהג כיום, מוצע לקבוע כי תחילתו תהיה חצי שנה מיום פרסומו ברשומות, וכי הוראות החוק המוצע יחולו רק על מי שהחלו לכהן בתפקידים האמורים מיום תחילתו. יוזם: חבר הכנסת שלום דנינו