הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג (איכון ספינות דיג), התשפ"ג-2023

קיימא של הדיג והדייגים בישראל. לדיג – בעונת הרבייה)תקף לכלל שיטות הדיג, כולל מערך חכות צף אך לא כולל דיג מכמורת(ובתקופת גיוס הדגים הצעירים)תקף לדיג מכמורת בלבד(. לים, טוענות שהן "שטות להנאתן" או מקיימות פעילות שיט אחרת, ובפועל דגות בניגוד לחוק. הכחדה חמורה כדוגמת הטונה כחולת הסנפיר. התיכון יוסיף להתנהל בחוסר יעילות ופגיעה חמורה בסביבה ובדייגים כאחד. לווייני)VMS(על ספינות דיג, המאפשר איסוף מידע בזמן אמת אודות מיקומה הגיאוגרפי ומהירות השייט דרום אפריקה יפן ועוד. המפקח על פעילות הדיג בשטחי המים הטריטוריאליים והכלכליים שלה. הכוונת כוחות לאזורים בהם קיים חשד להפרה בעקבות מיקום הספינה ומהירות השיט שלה. כרגע מחלוקת באשר לתשלום דמי החבר מטעמה(, ומדובר בסטנדרט בסיסי ומקובל באזורינו. שתאפשר פיקוח על הספינות)הגדולות(גם מהיבשה." בשנת 2016, לאחר שנים רבות של העדר ניהול משאב הדגה בחופי הים התיכון, שיצרה דיג יתר אגרסיבי שהוביל את המשאב לסף הכחדה, כמו גם לפגיעה אנושה בסביבה הימית, אושר תיקון לתקנות הדיג שיצרו לראשונה מסגרת נורמטיבית משמעותית הכוללת כלים, אמות מידה ותנאים מחייבים לניהול בר כך לדוגמה, נקבעו שתי הוראות קריטיות להבטחת התחדשות הדגה: קביעת אזורים האסורים לדיג מכמורת, הכוללים את המים הרדודים המהווים בית גידול לדגיגים צעירים, אזור צפון ישראל, ואזורים של מצע סלעי קשה המהווים את מוקדי הרבייה וההתחדשות של להקות הדגים, וקביעת עונות אסורות אלא ששתי ההגבלות החשובות הללו קשות מאוד עד כמעט בלתי אפשריות לאכיפה, שכן האזורים האסורים לדיג מצויים בעיקר בלב ים, וחלק מפעילות הדיג מבוצעת בלילה, מה שמחייב הימצאות של ספינת אכיפה במקום ובזמן הדיג. לגבי העונות האסורות לדיג, ניסיון העבר מלמד שספינות הדיג יוצאות בנוסף, מיעוט כוח האדם והציוד הזמין לצורכי אכיפת חקיקת הדיג מקשה מאוד על אכיפת דיג אפקטיבית, בוודאי בעומק הים ומחוץ לתחומי המים הריבוניים, שם מתבצע בעיקר דיג של מינים בסכנת מכאן, שעל אף הרפורמה החשובה שאושרה ב-2016 על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת, היבטים חשובים ממנה נותרים "על הנייר" בלבד שכן אין יכולת ממשית לאכוף את הוראותיה, וממשק הדיג בים המנגנון היעיל והנפוץ ביותר בעולם לאכיפת עבירות דיג הוא חיוב בהתקנת מערכת איכון שלה והעברתו למרכז ניטור ובקרה בחוף. המערכת מהווה סטנדרט אחיד עולמי לאכיפת דיג, ועושים בה שימוש נרחב במרבית מוקדי הדיג המרכזיים בעולם – ביניהם אירופה, צפון אמריקה, אוסטרליה, רוסיה, גם באוסטרליה וגם בארה"ב קיימת רגולציה המחייבת שימוש באמצעי איכון מסוג VMS מאז 2004. האיחוד האירופי מחייב שימוש במכשיר איכון עבור ספינות דיג באורך של מעל 12 מטר)אורך ספינת מכמורת ממוצעת בישראל היא 17 מטר(מאז 2005. כל מדינה באיחוד מחויבת להקים מרכז ניטור ומידע, אין הכוונה להחליף את מנגנוני האכיפה הקיימים אלא להשלים ולתמוך במאמצי האכיפה באמצעות בנוסף לאלו, גם ה-GFCM, נציבות הדיג בים התיכון, מחייבת החל משנת 2009 להתקין מכשירי איכון על ספינות הדיג הפועלות בתחומי הים התיכון. מדינת ישראל חברה מן המניין בנציבות)אם כי קיימת גם בישראל, מסמך מדיניות למרחב הימי המגובש בימים אלו על ידי צוות בין-משרדי בראשות מינהל התכנון, המליץ במסגרת "גיבוש יכולת לאכיפת תקנות הדיג על הקמת מערכת איכון ואכיפה לוויינית ישנם היבטים נוספים שאיכון ספינות דיג יסייע בהם, היבטים שבעתיד הקרוב ילכו ויהפכו