הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון מס' 2), התשפ"ו–2026

חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע–2010 (להלן – תיקון מס' 4), שנכנס לתוקף ביום י"א באב התש"ע (22 ביולי 2010), הסדיר את נושא התיישבות היחידים בנגב, המכונה גם "מיזם חקלאי–תיירותי משולב" ("חוות בודדים"). לתיקון מס' 4 שני חלקים: החלק הראשון הוא הסדר צופה פני עתיד, שלפיו הרשות לפיתוח הנגב הוסמכה לקבוע בכללים, באישור שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי (להלן – השר) ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות, תנאים ואמות מידה להכרה במיזם חקלאי–תיירותי משולב שיוקם לאחר כניסתו לתוקף של התיקון. בחלק השני קבועות הוראות מעבר, שנועדו לאפשר את המשך פעילותו של מיזם כאמור שהיה קיים ערב כניסתו לתוקף של תיקון מס' 4, ופעל בתמיכה ובסיוע של משרדי הממשלה, בכפוף לתנאים כמפורט באותן הוראות (להלן – מיזם קיים). בשנת 2017 תוקנו הוראות המעבר במטרה לזרז את ההליכים להסדרתם של המיזמים הקיימים (להלן – תיקון 2017). תיקון 2017 נכנס לתוקף ביום י"ח בחשוון התשע"ח (7 בנובמבר 2017). לפי הוראות המעבר כפי שתוקנו בתיקון 2017, מי שניהל מיזם בנגב וקיבל אישור מהשר כי החזיק במקרקעין שלוש שנים לפחות לפני יום תחילתו של תיקון מס' 4 לשם ניהול מיזם חקלאי או מיזם חקלאי–תיירותי משולב, שפעל בתמיכה ובסיוע שנתן משרד ממשלתי, רשאי לבקש מרשות מקרקעי ישראל (להלן – רמ"י) להתקשר עימו בחוזה להקניית זכויות במקרקעין לשם המשך ניהולו ופיתוחו של אותו מיזם כמיזם חקלאי–תיירותי משולב. אישור השר כאמור יינתן לאחר קבלת המלצתה של הוועדה הבין־משרדית שהוקמה מכוח תיקון מס' 4 (סעיף 5(ב) לתיקון מס' 4). לאחר קבלת אישור השר והתקיימותם של תנאים נוספים שנקבעו בהוראות המעבר, על רמ"י להקנות למנהל מיזם קיים, ללא מכרז, זכויות במקרקעין לשם תכנונו, ניהולו ופיתוחו של מיזם חקלאי–תיירותי משולב (סעיף 5(ה) לתיקון מס' 4). לפי הוראות המעבר, השלמת הסדרתו של מיזם קיים מותנית בהשלמת הליכי התכנון לגביו, כך שרק לאחר שניתן תוקף לתוכנית לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה), המאפשרת את קיומו של מיזם חקלאי–תיירותי משולב, רמ"י תקנה למנהל המיזם זכויות חכירה לדורות לגבי השטח המיועד למגורים ולתיירות במקרקעין. עם זאת, רמ"י רשאית שלא להמשיך להקנות זכויות לגבי המקרקעין אם עד תום עשר שנים מיום מתן אישור השר או מיום תחילתו של תיקון 2017, לפי המאוחר, טרם ניתן תוקף לתוכנית לפי חוק התכנון והבנייה המאפשרת את קיומו של מיזם חקלאי–תיירותי משולב באותם מקרקעין, או אם מוסד התכנון דחה תוכנית כאמור בהחלטה סופית שאין עליה ערר אף לפני תום התקופה האמורה. בשל הימשכות ההליכים התכנוניים לגבי חלק מהמיזמים הקיימים, ובהתחשב בכך שתיקון מס' 4 קצב את התקופה להשלמת הליכים אלה כתנאי להקניית זכויות במקרקעין, מוצע כעת להאריך תקופה זו. הארכת התקופה תאפשר למנהלי המיזמים הקיימים ולרשויות המדינה להשלים את הליכי התכנון ולהקנות את המקרקעין למנהלי המיזמים הקיימים, הפועלים בשטח תקופה ארוכה ואשר השקיעו משאבים רבים בעיבודו ופיתוחו ובניהולם ובהפעלתם של המיזמים, בתמיכה ובסיוע של משרדי ממשלה. לאור האמור, מוצע להאריך את התקופה להשלמת ההסדרה התכנונית של המקרקעין מעשר שנים ל־17 שנים, כך שרמ"י תהיה רשאית שלא להמשיך להקנות זכויות לגבי המקרקעין אם עד תום 17 שנים מיום מתן אישור השר או מיום תחילתו של תיקון 2017, לפי המאוחר, טרם ניתן תוקף לתוכנית המאפשרת את קיומו של מיזם חקלאי– תיירותי משולב במקרקעין, או אם מוסד התכנון דחה תוכנית כאמור בהחלטה סופית אף לפני תום אותה תקופה. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, תדון ועדת הכלכלה של הכנסת, בין השאר, בתנאים שבהם על מנהל מיזם לעמוד כדי להגיש בקשה להקניית זכויות במקרקעין לפי סעיף 5(ב) לתיקון מס' 4. יוזם: חבר הכנסת יצחק קרויזר