הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון - שינוי הגדרת הנגב), התשפ"ג-2023

לפיתוח הגליל(. לפיכך, מוצע לקבוע כי גבולות הנגב ייקבעו על פי חלוקת שטח המדינה למחוזות, בדומה לאופן שבו נקבעו גבולות הגליל בחוק הרשות לפיתוח הגליל, ולא בהסתמך על שיטת מדידה מיושנת מתבססים על שתי שיטות מדידה גאוגרפיות שונות. לפיתוח הנגב, נקבע כי הנגב הוא נפת באר שבע כאמור בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם. דהיינו, כבר במסגרת חוק הנגב, הגדרת הנגב התבססה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולא בהתבסס על שיטת קסיני-סולדנר. לפיתוח הנגב אינה ברורה דיה. יצוין כי שיטה זו נקבעה על ידי המנדט הבריטי בשנת 1922 והתבססה על ישראל, החליט לשנות את שיטת המדידה הנהוגה ולהחליפה ברשת ישראל החדשה שהפכה לרשת 2 ע"ר 2, תוס' א', עמ' 1. מטרתו של החוק המוצע היא להשוות ולבצע התאמות בין חוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991)להלן – חוק הרשות לפיתוח הנגב(ובין חוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג–1993)להלן – חוק הרשות שאינה נמצאת בשימוש יותר. חוק הרשות לפיתוח הנגב וחוק הרשות לפיתוח הגליל התקבלו בסמיכות יחסית של כשנתיים ולמרות שמהותם זהה – פיתוח אזור גאוגרפי מסוים, בקביעת גבולותיהם הם הלכה למעשה, כבר בחוק הנגב, התשמ"ו–1986)להלן – חוק הנגב(, נקבעו גבולות הנגב על פי חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם. בעת חקיקתו של חוק זה, שהוחלף על ידי חוק הרשות הסיבה לשימוש בשיטת קסיני-סולדנר, הידועה בשם רשת ישראל הישנה, בהגדרת הנגב בחוק הרשות מדידות טריאנגולציה שביצעו הבריטים בארץ ישראל. בשנת 1994, אגף המדידות, כיום המרכז למיפוי