הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון - פשעי שנאה), התשפ"ג-2023

עולמו אינם עולים בקנה אחד עם השקפתו של הפוגע. עוינות כלפי ציבור – נסיבה מחמירה" וזו לשונו: או מאסר עשר שנים, הכול לפי העונש הקל יותר". וכלפיו הכלולה בפרק ט' סימן ד', הכול למעט עבירה שהעונש שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים ומעלה." בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מדאיגה בתופעות אלימות שמקורן בגילויי שנאה כלפי קבוצות בחברה הישראלית. אלימות שמושתתת על שנאה עיוורת כלפי האחר והשונה, זה שאורח חייו והשקפת המחוקק נתן דעתו לחשיבות החמרת הענישה במקרה של עבירות שהמניע שלהן הוא שנאה. ב־8 בנובמבר 2004 התקבל תיקון לחוק העונשין, התשל"ז–1977, שביטל את סעיף 144ד1 לחוק והוסיף את סימן א'2 שכותרתו "עבירות שנאה", אשר כולל בתוכו את סעיף 144ו שכותרתו "עבירות ממניע גזענות או ")א(העובר עבירה מתוך מניע של גזענות כהגדרתה בסימן א'1 או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטייה מינית או היותם עובדים זרים, דינו – כפל העונש הקבוע לאותה עבירה)ב(בסעיף זה, "עבירה" – עבירה נגד הגוף, החירות או הרכוש, עבירה של איומים או סחיטה; עבירות של בריונות ותקלות לציבור ושל מטרדים הכלולים בסימנים ט' וי"א בפרק זה, ועבירה בשירות הציבור עם התגברות תופעת האלימות ממניעי שנאה כלפי קבוצות מוגדרות בציבור, נוצר צורך ממשי להבטיח סיוע בסיסי לקורבנות מקרב קבוצות אלו, אשר לרוב אינן מסוגלות להגן על עצמן. מדובר בקבוצות