הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון - עידוד הצלת מזון עודף), התשפ"ג-2023

מהילדים)000,665 ילדים(חיים במצב של אי-ביטחון תזונתי. שווי המזון האבוד בישראל, בהיקף של 5.2 מיליון טון, היא 1.19 מיליארד שקלים חדשים)ובתוספת בהיקף של 1.1 מיליון טון ובשווי של כ-4.6 מיליארד שקלים חדשים. הדו"ח חושף נתון משמעותי נוסף והוא שעלויות אובדן המזון משפיעות על יוקר המחיה בישראל, מאחר שהן גורמות להתייקרות של %11 החממה מקורן באובדן המזון. מתזונה לקויה היא כ-20 מיליארד שקלים חדשים בשנה. המזון, ועליה לפעול לניצול מיטבי של כל מקורות המזון העומדים לרשותה. יהיה להזין אוכלוסיות מוחלשות, להגן על הסביבה באמצעות הפחתת שימוש במשאבי סביבה נוספים וניצול משאבים שהושקעו, לשפר את הפריון ולהוזיל את יוקר המחייה. התוצאה המשוקללת של הצעות זהה. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ג בסיוון התשפ"ג)2023.06.12(ביטחון תזונתי הוא צורך בסיסי וקיומי. סקר חלקי של המוסד לביטוח לאומי מדצמבר 2021 מצביע על חומרת מצב אי-הביטחון התזונתי בארץ. יותר מ-%16 מהמשפחות)000,522 משפחות(ויותר מ-%21 מהדוח הלאומי ה-6 לאובדן והצלת מזון של לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה לשנת 2020, עולה כי העלויות הסביבתיות למעלה מ- 22 מיליארד שקלים חדשים(. כמעט מחצית מהאובדן הוא בר-הצלה, במחירי המזון. ההשפעה הכוללת של אובדן מזון בכל שרשרת הערך, על יוקר המחייה היא תוספת עלות של 815,6 שקלים חדשים למשק בית בשנה באמצעות התייקרות של כ-%11 במחירי המזון. העלות הסביבתית למשק בשל אובדן המזון מסתכמת בכ-42.3 מיליארד שקלים חדשים בשנה. %6 מפליטות גזי אי-ביטחון תזונתי מלווה ברמת הוצאה נמוכה בעיקר על פירות, ירקות, בשר ודגים שערכם התזונתי גבוה. הערכות משרד הבריאות לעלויות המושתות על מערכת הבריאות בשל מחלות כרוניות הנגרמות בתקופה בה משבר המזון הולך ומתעצם, מדינת ישראל אינה יכולה לעמוד יותר מנגד אל מול אובדן על מנת לעודד עסקי מזון לתרום עודפים טובים, ראויים ומזינים למאכל, יש לתת עדיפות במכרזים לעסקים אלו, המעבירים את השפע הקיים, שהושקעו בו ממילא משאבים, למקומות של חוסר. בכך ניתן לפיכך, מוצע לקבוע כי עסק תורם מזון עודף יקבל עדיפות במכרז על פני עסקים אחרים כאשר