הצעת חוק הגנה על בתי תפילה ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023

הצעת חוק זו נועדה להסדיר את זכויות השימוש בבתי תפילה שנבנו לפני עשרות רבות של שנים, חלקם לפני קום המדינה, על שטחים הרשומים כיום על שמן של רשויות ציבוריות)רשויות מקומיות, מדינת ישראל, רשות מקרקעי ישראל, קק"ל וכד'(, ושימשו את המתפללים במשך כל השנים, ללא הקצאה מסודרת. ברוב המקרים מדובר בבתי תפילה שהוקמו ונבנו על ידי ציבור המתפללים. בחלק מהמקרים גם השטחים שעליהם נבנו בתי התפילה נרכשו על ידי המתפללים, כאשר איש לא ייחס חשיבות לרישומים בעת ההיא. הנחת היסוד של כל הגורמים הרלוונטיים)הרשויות והמתפללים(היתה שבתי התפילה ישמשו למטרתם לדורי דורות. מטרת הצעת החוק היא שמירה על המצב הקיים בו בתי הכנסת ימשיכו לשמש קהילות מתפללים בהתאם לכוונות ההיסטוריות. הצורך בחקיקה זו עלה בשנים האחרונות בנסיבות שונות. כך למשל ננקטו הליכים נגד מתפללים עקב נהלי הקצאות חדשים שאינם מתיישבים עם זכויות הקניין והשימוש שהוסדרו תחת מערכות נורמטיביות אחרות ועוד. לאור האמור, מוצע לקבוע שבתי תפילה ותיקים שנבנו לפני עשרות שנים ועדיין משמשים לתפילה, ימשיכו לשמש את ציבור המתפללים, וכי כל שינוי בהקצאת המקרקעין שבהם מצוי בית התפילה או שינוי ייעוד של אותם מקרקעין יחייבו את אישור השר לשירותי דת. השר ייתן את החלטתו בעניין לאחר שנועץ עם רב העיר שבה מצוי בית התפילה או עם נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל. הסדר זה יביא לכך שככלל בתי התפילה הוותיקים ימשיכו לשמש את ציבור המתפללים, וכי כל שינוי שימוש יחייב בחינה משמעותית יותר. --------------------------------