הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג-2023

ורגיש זה טרם הוסדר בחקיקה ראשית. אזוריים, רבני יישובים ורבני שכונות, ואלה פעלו מכוח חוזרי מנכ"ל ללא כל עיגון חקיקתי. מצב זה יצר חוסר בהירות באשר למעמדם. מוצע בזאת להסדיר גם את מעמדם ואת אופן בחירתם בחקיקה ראשית. פינה(. נראה ברור כי ראוי שנושא בחירת רב עיר בישראל יעוגן כהסדר ראשוני בחקיקה ראשית. יפים בתקנות. הדת היהודיים)בחירות רבני עיר(, התשס"ז–2007)להלן – תקנות 2007(, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות לבחירת רבנים בהתיישבות ורבני שכונות, והטמעת לקחים שהופקו במשך השנים. המקומות שבהם הרבנים נבחרים וכשירותם, ואת יתר ההגדרות הנצרכות לחוק זה. שבו ייקבעו גבולות השכונה יהיה בהתייעצות עם שר הפנים. חוק שירותי הדת היהודיים התשל"א–1971, אינו מסדיר באופן מלא בחירת רב עיר או בחירת רבנים ככלל. אמנם, המחוקק הסמיך את שר הדתות להתקין תקנות לצורך בחירת רב של עיר, של יישוב או של מועצה מקומית, ומכוח הסמכה זו אכן הותקנו תקנות שונות לאורך השנים בעניין. אולם נושא חשוב בדומה לכך, לא הוסדר מעולם בחקיקה ראשית מעמדם של רבנים בהתיישבות הכוללים רבנים גם בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ עמד על הצורך בחקיקה ראשית של הנושא, במסגרת עתירות שונות)ראו למשל את דבריו של כב' המשנה לנשיאה דאז השופט חנן מלצר בבג"ץ 08/6051 בעניין ראש הדברים שבעתיים אף לעניין בחירת רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות שמעמדם לא הוסדר אפילו הצעת חוק זו מתבססת בעיקרה על המצב המשפטי הקיים כמעט ללא שינויים מהותיים, למעט התאמה של הליכי בחירת רבני עיר בהיבט שמירת זכויות הרבנים והליכי הבחירה שלהם, לתקנות שירותי סעיף 1 לחוק המוצע מגדיר בין היתר את בעלי התפקידים הנוטלים חלק בבחירת הרבנים, את בהיעדר הגדרת שכונה בחוק, מוצע להסתמך על עבודות מטה שנעשו בעבר על ידי משרדי הממשלה להגדרת שכונה לעניין בחירת רב שכונה. מוצע לקבוע רף מינימום של 000,15 תושבים לשכונה, והאופן סעיף 2 לחוק המוצע קובע כי הרבנים יהיו כפופים לרבנות הראשית, כי רבני יישובים יפעלו בהתייעצות עם הרב האזורי בעניינים הלכתיים הקשורים בביצוע תפקידם וכי רבני השכונות יהיו כפופים