הצעת חוק סמכויות מינהליות (מעצרים והגבלות) (הוראת שעה), התשפ"ג-2023

במסגרת חוקים שונים, ובהם חוק סמכויות שעת חירום)מעצרים(, התשל"ט–1979, ניתנו לשר הביטחון ולרמטכ"ל סמכויות להוציא צווי מעצר מינהליים מטעמים של ביטחון המדינה או ביטחון הציבור, ולמפקד צבאי ניתנו סמכויות להוציא צווי הגבלה מינהליים מטעמים של ביטחון המדינה, כמו חובת מגורים באזור מסוים ואיסור הגעה לאזורים מסוימים. בכנסת ה-24 הוגשה הצעת חוק פרטית על ידי חבר הכנסת בני בגין)פ/24/2787(, במסגרתה התבקש לתקן את חוק הסמכויות ותקנות ההגנה, לרבות מתן סמכות לשר לביטחון לאומי ולמפקח הכללי של משטרת ישראל להוציא צווים מינהליים בתוך שטח מדינת ישראל. הצורך במתן סמכות דומה, אף אם לא זהה, עולה בעקבות עיסוק המשטרה הגובר בפעילויות בעלות אופי ביטחוני, כגון אחריות המשטרה על מתחם הר הבית, אירועי "שומר החומות" ונושאים פליליים שנוטים להתערבב בנושאים ביטחוניים, בכך עיסוק המשטרה כיום אינו מתמקד רק בנושאי "הסדר הציבורי" אלא גם ב"ביטחון הציבור". במסגרת הצעת חוק זו, מוצע לתת לשר לביטחון לאומי ולמפקח הכללי של משטרת ישראל את הסמכות להטיל צווים מינהליים בתוך שטחי מדינת ישראל, בדומה לסמכותו של שר הביטחון ושל הרמטכ"ל להטיל צווים מינהליים כאמור, כל זאת מטעמים של ביטחון הציבור, הן בהתמודדות, הן מול גורמי טרור והן מול ארגוני פשיעה. האחריות הישירה לביטחון הפנים של מדינת ישראל מופקדת בידי משטרת ישראל, בהתאם להחלטות הממשלה במשך השנים. בשנים האחרונות אנו עדים להתגברות משמעותית של הפשיעה החמורה ולעלייה דרסטית באירועי הרצח, במיוחד בחברה הערבית, הפוגעת גם באזרחים חפים מפשע. ארגוני הפשיעה שמעורבים על בסיס יומי באירועי אלימות ורצח עושים שימוש תכוף בכלי נשק בסביבה אזרחית. במצב שבו יש למשטרה מידע מודיעיני על אפשרות קרובה לוודאי לביצוע פשע חמור, אך ללא תשתית