הצעת חוק חתימה אלקטרונית (תיקון - הגבלת הנפקת תעודות אלקטרוניות מאושרות בידי המדינה), התשפ"ג-2023

מדינה לצורך ביצוע עבודתו. לפיכך, המדינה ורשויותיה לא רשאיות להנפיק תעודה אלקטרונית מסוג או הפסקת הפעילות של גורם מאשר כמפורט בסעיפים קטנים)ג(ו-)ד(בסעיף 21א לחוק. הלמידה הדיגיטלית")החלטה מספר 260 מיום 2020.07.26(וכן מהחלטת ממשלה בשם "הרחבה והסדרה עוד מחקיקתו של חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001)להלן – החוק(וכן לאורך תיקוניו, הרציונל שעומד בבסיסו הוא כי הסמכות להנפיק חתימות אלקטרוניות שמורה ככלל לחברות בשוק הפרטי. רציונל זה עולה במפורש מהצהרותיו של משרד האוצר במהלך הדיונים בחוק בוועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת. עם הזמן, תיקון מספר 2 ו-3 לחוק קבעו כי המדינה רשאית להנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת אך ורק על גבי מסמך זיהוי שהוא תעודת זהות או מסמך נסיעה, וכן עבור עובד אחר ועל גבי אמצעי אחר זולת מסמך זיהוי או מסמך של עובד מדינה, למעט במקרים חריגים של ליקויים בשנים האחרונות, התקבלו החלטות שניסו לעקוף את כוונת המחוקק ואת ההוראות המפורשות בחוק כפי שעולה מהחלטת ממשלה בשם "תכנית להאצת השירותים הדיגיטליים לציבור ולקידום של השירותים הדיגיטליים לתושב ולעסק")החלטה מספר 1366 מיום 2022.04.10(. כך למשל, הניסיון לאפשר למדינה לספק לעסקים שירותי חתימה אלקטרונית בתשלום, שטרם צלח ויצא לפועל, עומד