הצעת חוק תשלום בכרטיס אשראי בעד נסיעה בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024

חובת התשלום בעד נסיעה בתחבורה הציבורית, כלומר באוטובוסים, ברכבת הארצית וברכבת מקומית קלה, מוסדרת בפקודת התעבורה ובפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב–1972. לפי הוראות פקודות אלו, על נוסע בתחבורה הציבורית לשלם מראש את דמי הנסיעה, אך אמצעי התשלום אינם מוסדרים בחקיקה ראשית אלא מעוגנים בהנחיות המפקח על התעבורה ובצווים מכוח חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996. הוראות אלו אינן מחייבות היום את מפעילי התחבורה הציבורית לאפשר לנוסעים לשלם את דמי הנסיעה בכרטיס אשראי. כיום השימוש באמצעי התשלום האמורים בתחבורה הציבורית עלול להיות מסורבל, משום שלא אחת הוא מחייב הורדת יישומונים לטלפונים הסלולריים של הנוסעים או רכישת כרטיס ייעודי ("רב־קו") וטעינתו מבעוד מועד. בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצע לאפשר לנוסעים לשלם בעד נסיעתם באמצעות כרטיס אשראי כדי להקל על נוסעים, ובפרט נוסעים מזדמנים, לשלם בעד הנסיעה ולעודד את השימוש בתחבורה הציבורית. לשם כך, מוצע לתקן את סעיף 61ב לפקודת התעבורה ואת סעיפים 16 ו־46ב לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב–1972, ולחייב את מפעילי התחבורה הציבורית לאפשר תשלום בכרטיס אשראי בעד כרטיסי נסיעה באוטובוסים, ברכבת הארצית וברכבות המקומיות, בהתאמה. לעניין זה, כרטיס אשראי הוא כפי שמוגדר בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981: אמצעי תשלום שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק בלא תשלום מיידי של התמורה. כדי לאפשר היערכות מספקת להטמעת המערכות הנדרשות שיאפשרו תשלום כאמור בתחבורה הציבורית, מוצע לקבוע כי תחילתו של התיקון המוצע תהיה תשעה חודשים מיום פרסומו. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת הכלכלה, בין השאר, בנושאים האלה: 1. החלת ההסדר המוצע גם על כרטיסי חיוב מיידי (כרטיסי "דביט"); 2. הוראות ההסדר המוצע אל מול הוראות סעיף 10 לחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן–1989, הקובע כי לאזרחים ותיקים תינתן הנחה בשיעור של 50 אחוזים מדמי הנסיעה בתחבורה הציבורית העירונית והבין־עירונית; 3. הצורך בהתאמות בין ההסדר המוצע ובין ההוראות הקבועות לעניין תשלום בתחבורה ציבורית בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית), התשפ"ב–2022, ובצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל), התשפ"ב–2022; 4. מועד כניסתו לתוקף של ההסדר המוצע, בהתחשב בהיערכות הנדרשת ליישומו. עלות תקציבית להערכת משרד האוצר, העלות התקציבית של הצעת החוק היא עלות חד־פעמית של 80 מיליון שקלים חדשים ועלות שנתית של 10 מיליון שקלים חדשים. הצעת חוק זו היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק יסוד: משק המדינה.