הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון - פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא נגדו צו הגנה), התשפ"ג-2023

על אף הצו שהוצא כנגדם. אלימות במשפחה. מגדיל את אפקט ההרתעה של צו ההגנה ומפחית את מספר ההפרות. המשפחה המוגן. יסוד של המפוקח, כגון: הזכות לכבוד, הזכות לפרטיות והזכות לשמירה על חזקת החפות, הקבועות בחוק לשלמות הגוף והזכות לכבוד. לגביהם הקריטריונים הכלולים בהצעת החוק. שהצו הוצא נגדו, ומסיבות מיוחדות שיירשמו. אחת ממטרותיו של החוק למניעת אלימות במשפחה בכלל, ושל צו ההגנה בפרט, היא לספק סעד מידי לבני משפחה החשופים לאלימות מאת בני משפחתם, אשר ישמור על ביטחונם ועל תקינות אורח חייהם. בהתאם לסעיף 287)ב(לחוק העונשין, התשל"ז–1977, הפרת צו הגנה היא עבירה פלילית שהעונש המרבי עליה הוא 4 שנות מאסר. הפרת צו הגנה היא עילה למעצר, כשתנאי לכך הוא הגשת תלונה במשטרה על ההפרה. אלא שניסיון החיים מלמד כי צווי הגנה מופרים השכם וערב, ואופן האכיפה שלהם אינו אפקטיבי. כך מוצאים עצמם בני משפחה מוגנים)לרוב – נשים(נפגעים על ידי בני משפחתם, וזאת חוסר האפקטיביות של צווי ההגנה נובע בעיקרו מחוסר היכולת לפקח על מי שניתן נגדו צו ההגנה כי הוא אכן עומד בתנאיו, וכן מהעובדה כי ללא הגשת תלונה במשטרה על הפרת צו ההגנה, לא ניתן לעצור את המפר. חוסר האפקטיביות של הפיקוח מביאה להעדר הרתעה מהפרת הצו. אנשים שהוצא כנגדם צו הגנה יודעים כי אין ביכולתה של המשטרה לדעת אם הפרו את הצו אם לאו, ולכן אינם נרתעים מהפרתו. כמו כן, יש לזכור כי במקרים רבים של אלימות בין בני זוג, התלות ומערכת היחסים הרגשית בין בני הזוג אינה מאפשרת לבן הזוג, קורבן מעשי האלימות, לעמוד על זכויותיו. לנשים המצויות במערכת יחסים שכזו לוקח זמן רב עד אשר הן מעזות לדווח על מצבן ולבקש צו הגנה, ולאחר הפרת צו הגנה, הן מוצאות עצמן לעיתים נתונות ללחצים כבדים של בני הזוג האלימים שלא להתלונן על הפרת הצו. במצב עניינים כזה לא ניתן לעצור את המפר או לטפל בו שכן המשטרה וגורמי הרווחה כלל אינם מודעים להפרתו של צו ההגנה. בעייתיות נוספת הקיימת כיום במנגנון צו ההגנה היא שבמקרים רבים אין ראיות להפרת הצו, פרט לעדותם של הצדדים עצמם. מדובר "במילה שלו מול המילה שלה" ובית המשפט מתקשה להכריע בין הגרסאות. מהדברים האמורים עולה כי צו ההגנה הקיים בישראל היום אינו יעיל בהגנה על נפגעי ונפגעות על מנת להגדיל את יעילותו של צו ההגנה, מוצע לתקן את החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א– 1991, כך שיקנה לבית המשפט את הסמכות להורות על מתן צו הגנה בתנאי פיקוח אלקטרוני. מדובר בהליך שקיים באירופה ובארה"ב, ומסייע בהתמודדות עם אלימות במשפחה. באמצעות קיום פיקוח אלקטרוני ניתן יהיה לפקח על מי שניתן כנגדו צו ההגנה כי אכן הוא עומד בתנאי הצו, וכן במקרה של הפרת הצו שאומתה על ידי שוטר, לא יהא צורך בהגשת תלונה במשטרה כדי להפעיל הליכי מעצר כנגד המפר. הפיקוח האלקטרוני יגדיל את אפקט ההרתעה, וכן יאפשר למשטרה לדעת אם הופר הצו, אם לאו. מהניסיון של הפעלת פיקוח אלקטרוני על בני זוג אלימים בארה"ב ובאירופה ניתן ללמוד שפיקוח כאמור ההצעה דנן כוללת שתי אפשרויות פיקוח: פיקוח שנועד לוודא כי המפוקח אינו נכנס לאזור מסוים, ופיקוח המוודא כי המפוקח אינו מתקרב לבן המשפחה שלבקשתו הוצא צו ההגנה. האפשרות השנייה דורשת שהן המפוקח והן בן המשפחה יענדו אזיק אלקטרוני)פיקוח בילטרלי(, וכפופה להסכמתו של בן אין להתעלם מכך שהפעלת פיקוח אלקטרוני על מי שהוצא כנגדו צו הגנה, תגרום לפגיעה בזכויות יסוד כבוד האדם וחרותו. אך מנגד, עומדות זכויותיהם של נפגעי האלימות – הזכות לחיים, הזכות יש לזכור כי במצב הקיים היום הפתרון המוצע לנפגעת אלימות במקרים של חשש להפרת צו הגנה הוא מעבר למקלט לנשים מוכות. פתרון זה פוגע קשות בחירותה של האישה וילדיה ובזכויות היסוד שלהם. התיקון המוצע מעביר את הפגיעה בחירות למי שהצו הוצא נגדו, במידתיות ורק במקרים אשר מתקיימים התיקון המוצע לחוק עומד במבחנים החוקתיים הנדרשים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו: החקיקה המוצעת נועדה לתכלית ראויה - שמירה על ביטחונן וזכויותיהן החוקתיות של נפגעות אלימות משפחה, וכן הקריטריונים הכלולים בהצעת החוק להפעלת הפיקוח האלקטרוני מאפשרים איזון ראוי בין זכויות מבקש הצו לזכויות מי שהצו מוצא כנגדו. הפיקוח האלקטרוני לא יופעל בכל מקרה בו ניתן צו הגנה, אלא רק במקרה שבו אותו אדם הפר צו הגנה קודם, או הורשע בעבר בעבירות אלימות, או בנסיבות מיוחדות בהן בית המשפט סבור כי פיקוח אלקטרוני הוא הכלי הראוי באותו מקרה, בין היתר בשל מסוכנות מי