חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ו–2026

כללי חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד–1984 (להלן – החוק), מסדיר את זכויותיהם של מי שמבצעים יצירות במדינת ישראל, ובהם זמרים, שחקנים ונגנים, הן ביחס לביצועים חיים והן ביחס לביצועים מקובעים (מוקלטים). זכויות אלו נפרדות מזכויות היוצרים חוק זכות יוצרים). כך למשל לעניין שיר, למחבר המילים ולמלחין יש זכות יוצרים במילים ובלחן, בהתאמה; למפיק התקליט יש זכות יוצרים בתקליט, כלומר בטביעה עצמה של השיר בתקליט; לכל אחד מהנגנים והזמרים יש זכות מבצעים מכוח החוק ובכפוף להוראותיו. יצוין כי כל ביצוע מוגן מיום הביצוע עצמו, וכך, בכל פעם שזמר שר שיר – הוא זוכה לזכות מבצעים נפרדת בביצוע שלו, ותקופת ההגנה שלה מתחילה מיום הביצוע עצמו. מאז שנחקק החוק לפני כארבעים שנה, התפתח התחום בכמה היבטים: מבחינה טכנולוגית, מבחינת אופן צריכת תרבות, בעיקר וידיאו ומוזיקה, ומחינת תפיסת הזכויות של המבצעים, בין השאר לנוכח חקיקת חוק זכות יוצרים חדש שהחליף את החקיקה המנדטורית בנושא. הצעת חוק זו נועדה להתאים את החוק לעידן הנוכחי. סעיף 1 מוצע להוסיף כמה הגדרות שנעשה בהן שימוש בתיקון המוצע, ובהן הגדרה של "העמדה לרשות הציבור", וכך יובהר כי מדובר בעשיית פעולה בטביעה (הקלטה) של ביצוע או בשעתוק (עותק) של הטביעה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה לטביעה או לשעתוק ממקום ובמועד לפי בחירתם. הכוונה היא בעיקר להעמדת תוכן לרשות הציבור באמצעות האינטרנט, הנפוצה בעידן הדיגיטלי, שבו נעשה שימוש נרחב בפלטפורמות להפצת תוכן באינטרנט ובאפליקציות לצריכתו לפי דרישה. הגדרה דומה נוספה לחוק זכות יוצרים עם חקיקתו בשנת 2007, וכעת מוצע להוסיפה לחוק. סעיפים סעיף 2 לחוק עניינו זכויות המבצע, והוא 2 ו־3 קובע מהן הפעולות שהמבצע זכאי שלא ייעשו אלא בהסכמתו בביצוע שלו, בהקלטה של הביצוע או בעותק של הקלטה כאמור, או בחלק ניכר של אחד מהם (להלן – זכויות בלעדיות). המבצע זכאי גם להרשות פעולות אלו או להתנות את עשייתן בתנאים, למשל בתשלום שיקבע. מוצע לשנות כמה הסדרים הקבועים בסעיף זה. ראשית, מוצע להבחין בין זכויות בלעדיות לעניין ביצוע חי ובין זכויות בלעדיות לעניין ביצוע מוקלט. לעניין ביצוע חי, מוצע לקבוע כי המבצע יהיה זכאי לזכויות האלה: טביעה, שידור ושידור משנה. לעניין שידור משנה מוצע להותיר על כנו את החריג הקבוע כיום, שלפיו הסכמת המבצע אינה נדרשת אם המשדר המקורי הסכים לשידור המשנה. לחריג זה יש חשיבות בין השאר משום שפעמים רבות קשה להשיג הסכמה לשידור משנה של כל המבצעים השותפים לאותו ביצוע בזמן אמת שבו מתקיים השידור החי של הביצוע החי, שלו ממילא הסכימו המבצעים, והותרת החריג תאפשר שידור של ביצועים חיים ביתר קלות כך שציבור הצופים והמאזינים יוכל ליהנות מהם. לעניין טביעה של ביצוע או שעתוק שלה, מוצע לקבוע כי המבצע יהיה זכאי לזכויות האלה: שעתוק (העתקה), שידור, שידור משנה והעמדה לרשות הציבור. לעניין העתקה, מוצע להותיר על כנו את החריג הקבוע כיום שלפיו הסכמת המבצע לא נדרשת אם הטביעה המקורית נעשתה בהסכמתו, והשעתוק נעשה לאותה מטרה שלשמה ניתנה אותה הסכמה. חריג זה נועד לאפשר, בין השאר, הוצאת מהדורה חדשה של תקליט או טביעה של יצירה אודיו־ויזואלית, כגון סרט או סדרה, גם בלא צורך לשוב ולקבל מחדש את הסכמת כל הזמרים והנגנים או השחקנים השותפים לביצועים הטבועים בתקליט או ביצירה האודיו־ויזואלית, לפי העניין, שהסכימו מלכתחילה לטביעה עצמה לשם הוצאתם. לעניין העמדה לרשות הציבור, מוצע להוסיף זכות זו לסל הזכויות של המבצע כך שתידרש הסכמתו להעמדה של טביעה של הביצוע או שעתוק שלה לרשות הציבור. מטבע הדברים, כדי שתתאפשר צפייה או האזנה במקום ובמועד לבחירת המשתמש, על הביצוע להיות מוקלט, ולכן זכות זו אינה רלוונטית לביצוע חי, שהמשתמש אינו יכול לבחור את מועד הצפייה בו או ההאזנה לו. הוספת הזכות עתידה להיטיב עם המבצעים, שכן הם יוכלו לדרוש תשלום מפלטפורמות של צריכת תוכן לפי דרישת המשתמש שמעמידות את ביצועיהם לרשות הציבור, זכות שכיום אינה מוקנית להם בחוק. שנית, מוצע לבטל כמה פטורים העומדים לפי החוק למשתמשים מסוימים לעניין קבלת הסכמת המבצע לשימושים בביצועו. כיום תאגיד השידור הישראלי וגלי צה"ל פטורים מקבלת הסכמה של המבצע לשידור של הביצוע שלו, בתנאים המנויים בחוק. מוצע לבטל את הפטור האמור, וכך גופים אלו יחויבו לקבל את הסכמת המבצע לשידור של ביצועו, והמבצע יוכל להתנות את הסכמתו בתנאים שיקבע, למשל בתשלום. עוד מוצע לבטל את הפטור מקבלת הסכמה של המבצע לשידור משנה של ביצועו, שחל לפי החוק אם המשדר המקורי הסכים לשידור המשנה, וזאת בכל הנוגע לטביעה של ביצוע או שעתוק שלה (כלומר אם לא מדובר בביצוע חי). מאחר שלא מדובר בשידור חי של ביצוע חי, המשדר המקורי יודע מראש מהם הביצועים שהוא עתיד לכלול בשידוריו ויכול לקבל הסכמה גם לשידור משנה שלהם. עוד מוצע לאסור מכירה, השכרה, הפצה, ייבוא או החזקה של טביעה או של שעתוק שלה שנעשו ללא הסכמת המבצע לשם מסחר, והכול אם מי שביצע את הפעולה ידע או היה עליו לדעת, בעת ביצוע הפעולה, כי הטביעה או השעתוק שלה נעשו ללא הסכמת המבצע. בחוק קבוע סעיף דומה, שכולל גם איסור השאלה למטרות מסחריות, אולם מכיוון שפעולת ההשאלה אינה פעולה מסחרית מעצם הגדרתה, מוצע שלא לכלול את פעולה זו במסגרת התיקון המוצע. ואולם, מוצע לקבוע כי האיסור יחול רק אם מי שביצע את הפעולה ידע או היה עליו לדעת, בעת ביצוע הפעולה, כי הטביעה או השעתוק שלה נעשו ללא הסכמת המבצע, וכך יובהר כי מדובר בהפרה עקיפה של זכות המבצע. בשל החלפת סעיף 2 לחוק מוצע תיקון משלים לסעיף 3 לחוק. וזה נוסחו של סעיף 2 שמוצע להחליפו: "2. זכויות המבצע למבצע תהיה הזכות שהמעשים המפורטים להלן לא ייעשו אלא בהסכמתו: (1) טביעה; (2) שעתוק, אלא אם כן נתקיימו שני אלה: (א) הטביעה נעשתה בהסכמת המבצע; (ב) השעתוק נעשה לשם אותה מטרה שלמענה ניתנה הסכמת המבצע; (3) שידור של ביצוע, אלא אם כן נתקיים אחד מאלה: (א) הביצוע משודר על ידי תאגיד השידור הישראלי או גלי צה״ל, הוא נעשה על פי טביעה או שעתוק שלה שנעשו בהסכמת המבצע, וקיים הסכם בין המשדר ובין המטביע בדבר זכות השימוש בביצוע; (ב) השידור הוא שידור־משנה שהמשדר המקורי הסכים לו; (4) מכירה, השאלה, השכרה, הפצה, יבוא או החזקה – לצרכי מסחר, של טביעה או של שעתוק שלה, כשהטביעה או השעתוק נעשו ללא הסכמת המבצע." סעיפים סעיף 3א לחוק קובע כי מבצע זכאי לתמלוג 4 ו־5 ראוי על השמעה או הצגה של ביצועו. עוד קובע הסעיף כי תמלוגים כאמור ישולמו לארגון התמלוגים היציג, שהוא ארגון התמלוגים המייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים ובעלי זכויות מבצעים, וכי ארגון התמלוגים היציג יעביר את התמלוגים גם למבצעים ולבעלי זכויות מבצעים שאינם חברים בו באופן שייקבע בתקנות. מכאן שלמבצע אין זכות למנוע את ההשמעה או ההצגה של ביצועו, אלא כל אדם רשאי להשמיע או להציג ביצוע כאמור בלי לבקש את רשותו של המבצע, ובכפוף לתשלום תמלוג ראוי למבצע. החוק אינו קובע מהו אותו תמלוג ראוי, ומותיר קביעה זו להסכמת הצדדים (המשתמש וארגון התמלוגים היציג) או, במקרים שמתגלעת אי־הסכמה ביניהם, להכרעת בתי המשפט. כמו כן, החוק אינו מטיל על ארגון התמלוגים היציג חובות שקיפות ושוויון, על אף השפעתו הרבה על המשתמשים, וכן על המבצעים – גם אלה שאינם חברים בו – החייבים לגבות את התמלוג שהם זכאים לו באמצעותו. לפיכך, מוצע לתקן את הסעיף בכמה היבטים. ראשית, מוצע לחדד ולהבהיר כי ההצגה או ההשמעה שאליהן מתייחס הסעיף הן השמעה או הצגה בציבור, כלומר "ביצוע פומבי" של הביצוע. גם כיום לא כל השמעה או הצגה של ביצוע נחשבות ביצוע פומבי, אלא פומביות הביצוע תלויה בין היתר באופי הקהל המאזין או הצופה ובאופי המקום שבו נערכת ההשמעה או ההצגה. לדוגמה, ככלל, השמעה או הצגה במקומות הפתוחים לציבור בלתי מסוים, כגון מסעדות, קניונים ופאבים, תיחשב השמעה או הצגה פומבית ולכן תיחשב ביצוע פומבי לפי הוראות החוק. הגדרה דומה קבועה כיום בחוק זכות יוצרים. שנית, מוצע להחריג מההגדרה "ביצוע פומבי" השמעה או הצגה בציבור של ביצוע חי שנעשו בהסכמת המבצע, ולהבהיר כי ביצוע כאמור לא ייחשב ביצוע פומבי, ולכן גם לא חלה לגביו חובת תשלום תמלוג ראוי למבצע, שמלכתחילה הסכים וקיבל תמורה על הופעתו החיה, כך למשל יוחרג ביצוע חי המועבר לקהל הצופים באמצעות מסכים או רמקולים במסגרת הופעה בפארק. חריג זה נועד למנוע דרישת תשלום כפול בידי המבצע. נוסף על כך מוצע להחריג במפורש מההגדרה "ביצוע פומבי" השמעה או הצגה על ידי עוסק זעיר, שמוגדר לעניין זה כמי שמעסיק עד ארבעה עובדים או שהוא עוסק פטור כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, שממילא בדרך כלל מספר האנשים הנוכחים במקום עיסוקו מצומצם מאוד. עם זאת, ההחרגה לא תחול לגבי עוסק שחלק מהותי מעיסוקו הוא השמעה או הצגה של ביצועים. כך למשל השמעת מוזיקה במספרה המעסיקה ארבעה עובדים או פחות מזה לא תיחשב ביצוע פומבי, אולם ההחרגה המפורשת לא תחול לגבי בית קפה שמשמיע מוזיקה, גם אם הוא מעסיק ארבעה עובדים או פחות, משום שחלק מהותי מעיסוקו של בית הקפה הוא השמעת מוזיקה. יצוין כי מבחני הפסיקה לעניין פרשנות הגדרת הביצוע הפומבי ימשיכו לחול, ולכן גם אם ההחרגה המפורשת אינה חלה, עדיין ייתכן שייקבע כי לא מדובר בביצוע פומבי לפי הוראות הדין ופרשנות הפסיקה בעניין. מוצע לבטל את סעיף קטן (ג) שבסעיף 3א לחוק, לנוכח הסדרת פעילות ארגון התמלוגים היציג בסעיף חדש כמפורט להלן. וזה נוסחו של סעיף קטן (ג) שמוצע לבטלו: "אירגון התמלוגים היציג יעביר את התמלוגים גם למבצעים ולבעלי זכויות מבצעים שאינם חברים בו, באופן שיקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.". לסעיף 3ב המוצע מוצע לקבוע הוראות לעניין חובות שוויון ושקיפות שיחולו על ארגון התמלוגים היציג הגובה את התמלוג הראוי לפי סעיף 3א לחוק, הן כלפי המשתמשים בביצועים והן כלפי המבצעים עצמם – שחברים בארגון ושאינם חברים בו. יצוין כי לעניין ארגונים המייצגים יוצרים ומפיקי תקליטים שעוסקים בפעילות גבייה דומה לזו שעוסק בה ארגון התמלוגים היציג (מכוח חקיקה שונה וזכויות שונות), ניתנו החלטות של הממונה על התחרות לפי סעיף 14 לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988 (להלן – הממונה על התחרות), בדבר מתן פטור מאישור הסדר כובל שצדדים לו כל ארגון ובעלי הזכויות החברים בו והמיוצגים על ידו. במסגרת זו הוטלו על ארגונים אלו חובות, ובהן חובות שוויון ושקיפות, הן כלפי החברים בהם והן כלפי המשתמשים ביצירות ובתקליטים, לפי העניין. נכון לעת הזאת טרם נקבעו חובות דומות לגבי הארגונים המייצגים מבצעים ובעלי זכויות מבצעים שעוסקים בפעילות גבייה לעניין הזכויות לפי סעיף 2 או 3א לחוק. לנוכח מעמדו של הארגון היציג בחוק לעניין הזכויות לפי סעיף 3א לחוק, מוצע לקבוע הוראות דומות בחלק מהעניינים האלה. עוד מוצע לקבוע כי ארגון התמלוגים היציג יהיה רשאי להקצות מתוך התמלוגים שגבה ולא חילק שבע שנים לפחות סכום לתמיכה במבצעים שביצועיהם אינם מוגנים לפי הוראות החוק. מאחר שהחוק נחקק בשנת 1984 ולכן אינו חל על ביצועים שבוצעו לפני כניסתו לתוקף, הוראה זו נועדה לאפשר לארגון התמלוגים היציג לתמוך במבצעים ותיקים שביצועיהם אינם מוגנים מכוחו, מתוך כספי התמלוגים שהארגון גבה אך לא הצליח לאתר את הזכאים להם, וחלפה תקופת ההתיישנות מיום גבייתם (וראו בהקשר זה ת"א (מחוזי ת"א־יפו) 22–07–40768 אשכולות החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל (החלטות מיום 2023.2.20)). סעיפים מוצע להחליף את הסעיף בחוק העיקרי העוסק 6 ו־8 כיום בפטורים מהסכמה, שקובע כי "הוראות סעיף 2 לא יחולו אם המעשים האמורים בו הם בגדר הפצה או שימוש הוגן, לשם לימוד עצמי או הוראה שלא למטרת רווח, או לשם מחקר, ביקורת, סקירה, או תמצית עתונאית.". בסעיף החדש מוצע להחיל לגבי ביצועים, טביעות ושעתוקים את השימושים המותרים הנוגעים לעניין הקבועים בחוק זכות יוצרים לגבי יצירות, בשינויים המחויבים. מדובר בהוראות הכוללות היתר לעשיית שימושים שכל אדם העומד בתנאיהן רשאי לבצע בביצוע, בטביעה או בשעתוק ללא הסכמת המבצע וללא תשלום תמורה או תמלוג ראוי למבצע, לפי העניין, ומטרתן לאפשר לציבור לעשות בביצועים שימושים שיש בהם חשיבות ציבורית. בעניין זה מוצע להחיל לגבי ביצועים, טביעות ושעתוקים את הסעיפים המתירים שימושים למטרות ציבוריות חשובות, כגון שימוש הוגן, שימוש בהליכים משפטיים או מינהליים, העתקה של ביצוע, טביעה או שעתוק המופקדים לעיון הציבור, שימוש אגבי, הקלטה לצורכי שידור, העתקה זמנית, שימושים בביצועים, טביעות ושעתוקים שבעל זכויות המבצעים בהם אינו ידוע או לא אותר, ביצוע פומבי במוסדות חינוך ושימושים מותרים בספריות, בארכיונים ובגופים אחרים. עוד מוצע להחיל לעניין זה הוראות המתירות התאמת ביצוע, טביעה או שעתוק לאדם עם מוגבלות (החלת סעיף 28א לחוק זכות יוצרים בשינויים המחויבים), ובהתאם, לתקן את סעיף 4ג1 לחוק, העוסק בהתאמת שידורים וביצועים לאדם עם מוגבלות כך שלא יחול עוד לגבי ביצועים, כדי להימנע מכפילות. סעיף 7 מוצע להוסיף לחוק הוראות המחדדות את אופייה של הזכות המוסרית ומבהירות את תקופת תוקפה. הזכות המוסרית היא זכותו של מבצע "ששמו ייקרא על כל ביצוע שנעשה עליו ידיו..." כקבוע בסעיף 4א(א) לחוק, בהיקף ובמידה המקובלים (הזכות לקרדיט), ושלא ייעשה בביצועו סילוף, פגימה, שינוי או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לביצוע, העלולים לפגוע בכבודו או בשמו של המבצע (הזכות לשלמות הביצוע). מוצע להבהיר כי הזכות המוסרית של מבצע היא אישית, אינה ניתנת להעברה, ותיוותר בידי המבצע גם אם העביר את זכות המבצעים בביצוע עצמו, ובלבד שקיימת זכות מבצעים בביצוע. כלומר, הגנת הזכות המוסרית לא תחול על ביצוע שאינו מוגן לפי החוק. עוד מוצע להבהיר כי תקופת תוקפה של הזכות המוסרית היא כתקופת זכות המבצעים בביצוע. הוראות דומות קבועות בחוק זכות יוצרים. סעיפים מוצע לקבוע הוראות לעניין הפרה של זכויות 9 עד 11 לפי החוק, לסעדים בשל הפרתן, ולזהות הגורם שזכאי להגיש תובענה בשל הפרה כאמור. כך, מוצע להבהיר מי ייחשב מפר של הזכויות לפי החוק. הוראות דומות בעיקרן קבועות בחוק זכות יוצרים. עוד מוצע לקבוע אילו סעדים יעמדו לרשות בעל זכות לפי החוק אם זכותו הופרה. לעניין זה, מוצע לקבוע כי לבעל זכות מבצעים, לבעל זכות לתמלוג ראוי לפי סעיף 3א לחוק ולמבצע לעניין זכותו המוסרית שזכותם לפי החוק הופרה, יעמדו כל התרופות האזרחיות המוקנות לפי כל דין לבעל זכות יוצרים שזכותו הופרה, אולם לעניין תביעה בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי, הסעד ההולם הוא סעד כספי בלבד, ולא צו מניעה. זאת, משום שהזכות לביצוע פומבי לפי הסעיף האמור אינה מקנה למבצע זכות בלעדית למנוע את הביצוע שלו, אלא מקנה לו זכות לקבל תמלוג ראוי בשל הביצוע הפומבי של ביצועו. נוסף על כך, מוצע לקבוע כי בתביעה בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי לא יחולו, בתנאים מסוימים, הוראות סעיף 56 לחוק זכות יוצרים שלפיהן בתביעה בשל הפרה של זכות רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 000,100 שקלים חדשים בשל כל הפרה. כיום, גובהו של התמלוג נקבע לרוב בידי ארגון התמלוגים היציג לבדו באמצעות לוח תעריפים, בעיקר כשמדובר בתעריפים שחלים לגבי משתמשים יחידים, שאינם מאוגדים. מכאן שעל המשתמש לשלם את התמלוג שקבע ארגון התמלוגים היציג כתמלוג ראוי, אף שסכומו לא נבחן בידי גורם חיצוני ונטול פניות, או להסתכן בתביעה בסכומים גבוהים. כדי לאזן בין הכוח שיש לארגון התמלוגים היציג ובין המשתמשים, שחלקם עסקים קטנים, מוצע לקבוע כי ארגון התמלוגים היציג לא יוכל לתבוע ממשתמש פיצוי בלא הוכחת נזק בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי אלא אם כן התקיים אחד מהתנאים האלה: 4 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 10, עמ' 266. 1. הארגון עמד בתנאים שקבע שר המשפטים בתקנות, בהתייעצות עם הממונה על התחרות; 2. בהיעדר תקנות כאמור – הארגון פנה אל הנתבע לפני הגשת התביעה והנתבע סירב לשלם את התמלוג הראוי שנקבע בידי בית משפט לגבי שימוש דומה בידי משתמשים דומים בהליך; 3. אם לא נקבעו תקנות כאמור ובית המשפט לא קבע את התמלוג הראוי כאמור – הארגון פנה אל הנתבע לפני הגשת התביעה והנתבע סירב לשלם תמלוג בשיעור של 80 אחוזים מהתמלוג שחל על המשתמש לפי הסכם בין ארגון התמלוגים היציג ובין ארגון המייצג את המשתמש, אם יש הסכם כזה, ובהיעדרו – הנתבע סירב לשלם תמלוג בשיעור של 50 אחוזים מהתמלוג שפורסם באתר האינטרנט של ארגון התמלוגים היציג לעניין שימוש דומה בידי משתמשים דומים. כדי לאפשר גמישות לעניין זה, מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהתייעצות עם הממונה על התחרות, לשנות את השיעורים האמורים. עוד מוצע להבהיר כי תשלום תמלוג כאמור לא ימנע מהצדדים – הנתבע או ארגון התמלוגים היציג – לפנות לבית משפט בתביעה לעניין גובה התמלוג הראוי. עוד מוצע לקבוע מי הגורמים שיהיו רשאים להגיש תובענה בשל הפרת זכות לפי החוק, ובכלל זה להבהיר כי ארגון התמלוגים היציג, שגובה לפי החוק את התמלוגים בשל ביצוע פומבי של ביצועים עבור כל המבצעים, הוא שרשאי להגיש תביעה בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי. סעיפים סעיף 11 לחוק קובע כי הזכויות בביצוע שבוצע 2 1 ו־13 בידי עובד תוך כדי שירותו אצל המעסיק ועקב אותו שירות, יהיו שייכות למעסיק ב־15 השנים הראשונות, ולמבצע – ביתרת תקופת זכות המבצעים, שהיא 70 שנים מיום הביצוע לפי סעיף 10 לחוק, והכול אם לא נקבע אחרת בהסכם. מוצע להחליף הוראה זו, המקשה על איתור בעלי הזכויות בביצועים בשל העברתם בין גורמים ללא תיעוד, ולכן גם על הסדרת השימושים בביצועים האלה, ובפרט בהתחשב בכך שתכופות משתתפים בביצוע אחד מבצעים רבים. עוד מוצע לעדכן את התנאים שבהתקיימם הזכויות בביצוע יהיו שייכות למעסיק. לפיכך, מוצע לקבוע כי מעסיק יהיה הבעלים של הביצוע והזכויות בו אם הביצוע בוצע לצורך עבודתו של המבצע אצל המעסיק ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת. הוראה דומה קבועה בחוק זכות יוצרים. מוצע לתקן בהתאם גם את ההוראות לעניין מבצעים שהם שוטרים או חיילים. סעיף 14 מוצע לקבוע כי הפיקוח הפרלמנטרי על קביעת צווים לפי החוק יימסר לוועדת הכלכלה של הכנסת, שהיא הוועדה העוסקת בנושאים מסחריים ובתחום התקשורת, במקום ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת כקבוע כיום. סעיף 15 סעיף 29 לחוק זכות יוצרים קובע כי ביצוע פומבי של יצירה מותר במהלך פעילותו החינוכית של מוסד חינוך מסוג שקבע שר המשפטים על ידי עובדיו ותלמידיו של מוסד החינוך, אם הוא מתקיים לפני ציבור העובדים, התלמידים, קרובי התלמידים או אנשים אחרים הקשורים במישרין לפעילותו של מוסד החינוך, בלבד. עוד קובע הסעיף כי הצגת יצירה קולנועית (כגון סרטים וסדרות) מותרת רק למטרות הוראה או בחינה על ידי מוסד החינוך. מוצע לתקן את הסעיף כדי להתאימו לאופן הפעילות של מערכת החינוך בישראל בעידן הנוכחי. ראשית, מוצע להבהיר כי פעילותו החינוכית של מוסד חינוך כוללת גם פעילות חינוך בלתי פורמלי. מטרת התיקון לעניין זה היא להבהיר כי ביצוע פומבי במוסד החינוך במסגרת פעילות חינוכית שאינה בהכרח פעילות הוראה או לימוד, למשל הפסקה פעילה, יהיה פטור לפי סעיף זה. כבר כיום הסעיף אינו מגביל את הפטור רק לביצוע פומבי למטרות מצומצמות כגון הוראה או לימוד, ולמען הסר ספק, מוצע להבהיר בסעיף עצמו כי פעילות כאמור היא פעילות חינוכית. שנית, מוצע לקבוע כי ביצוע פומבי יהיה מותר גם לאדם אחר, שאינו מורה או תלמיד בבית הספר, ובלבד שהוא לצורכי חינוך ובפני קהל המורכב מעובדי מוסד החינוך ותלמידיו, קרובי התלמידים או אנשים אחרים הקשורים במישרין לפעילותו של מוסד החינוך. לעניין פעילות חינוכית שמתבצעת בתוך מוסד החינוך, ביצוע פומבי יהיה מותר לאותו אדם אחר גם אם מדובר בפעילות חינוך בלתי פורמלי. לעניין ביצוע פומבי שמתבצע מחוץ למוסד החינוך על ידי אדם אחר, הוא יהיה מותר רק אם הוא חלק מתוכנית הלימודים או שהוא מתקיים במהלך פעילות של מועדונית או צהרון. מטרת התיקונים היא להגשים את תכליתו של הסעיף לחשוף את התלמידים במוסדות החינוך לסוגים מגוונים של תרבות ולעודד אותם לצרוך תרבות במסגרת החינוך שהם מקבלים במוסדות החינוך. זאת, נוכח אופן פעילות מערכת החינוך בישראל, שלעיתים מקיימת פעילות חינוכית באמצעות מי שאינם עובדי המוסד החינוכי עצמו אלא גורמים חיצוניים למוסד החינוך. החלת הוראותיו המתוקנות של סעיף 29 לחוק זכות יוצרים גם על זכויותיהם של המבצעים (לפי התיקון המוצע לסעיף 4 לחוק), תגשים את המטרה האמורה באופן מלא, משום שהיא תאפשר ביצוע פומבי של יצירות, שבהן כלולים גם ביצועים, בתנאים המנויים בסעיף, ללא תשלום וללא חשש מפני תביעות שיוגשו בעניין זה. סעיף 16 מוצע לקבוע שתחילתו של התיקון לחוק תהיה שישה חודשים מיום פרסומו ברשומות (להלן – יום התחילה), כדי לאפשר לשוק, שחלים בו הסכמים לגבי זכויות מבצעים, להיערך לכניסתו של התיקון לתוקף, ובכלל זה לאפשר לשחקנים הפועלים בשוק לערוך הסכמים חדשים באופן שיתאים למצב החוקי לאחר תחילתו של החוק. הוראות התיקון המוצע יחולו גם על ביצוע שבוצע לפני יום התחילה, בכפוף לכמה הוראות, והמרכזיות שבהן הן אלה: 1. התיקון המוצע לא יקים זכויות שלא היו קיימות ערב יום התחילה, ולא יחייב הסכמה לעניין שימושים שלא היו טעונים הסכמה לפי החוק כנוסחו ערב התיקון. בין היתר, יבוטל הפטור שנתון לפי הוראות החוק לתאגיד השידור הציבורי ולגלי צה"ל מקבלת הסכמה לשידור ביצועים. לפי הוראת המעבר המוצעת, גופים אלו לא יצטרכו לקבל הסכמה לשימוש כאמור בביצועים שבוצעו לפני תחילתו של התיקון המוצע, גם לאחר כניסתו לתוקף, מכיוון שהשגת הסכמות כאמור כעת לעניין ביצועים שבוצעו טרם תחילתו של התיקון המוצע, כל שכן זמן רב טרם תחילתו, עלולה להיות בלתי אפשרית, ולמעשה לסכל את אפשרות השימוש בהם. עוד יצוין לעניין זה כי מאחר שלפי הדין הנוכחי לא נדרשת הסכמת המבצע לשידור כאמור, ממילא אין לו ציפייה ליהנות מהזכות כאמור. 2. זכות ההעמדה לרשות הציבור לא תחול על ביצועים שהוטבעו לפני יום התחילה. זאת, משום שכאשר הביצועים בוצעו במקור הזכות לא הייתה קיימת, וממילא הגורמים הנוגעים בדבר (למשל המבצע ומפיק התקליט או מפיק היצירה האודיו־ויזואלית) לא הסכימו בהכרח למי תהיה שייכת או הסדירו סוגיה זו בהסכם ביניהם. הוספת זכות חדשה להעמדה לרשות הציבור לגבי ביצועים שכבר הוטבעו משמעה כי לשם שימוש בביצוע יהיה על המשתמש לחזור לכל מבצע השותף לביצוע ולבקש את הסכמתו לשימוש. מקביעה כאמור עולים קשיים אחדים: ראשית, החלת הזכות להעמדה לרשות הציבור על ביצועים קיימים עלולה לגרום לכך שמשתמשים שהעמידו ביצועים לרשות הציבור כאשר הדבר היה מותר לפי הוראות החוק, יהפכו באחת למפירים עם כניסתו של החוק המוצע לתוקף, ויהיו חשופים לתביעות בשל כך; שנית, ייתכן קושי במציאת המבצעים, בהתחשב בכך שחלק מהביצועים בני עשרות שנים; שלישית, כל מבצע יוכל להחליט שאינו מסכים לשימוש, וכך עלול למנוע את השימוש המבוקש. עקב כך, תפחת הנגישות של ביצועים לציבור, ומבצעים אחרים השותפים לביצוע לא יוכלו ליהנות מפירותיו; רביעית, מאחר ששוק השימוש בביצועים, ובכלל זה השימוש בהם באינטרנט, מוסדר באמצעות הסכמים שאינם חשופים לציבור, יש חשש לא מבוטל שבקביעת זכות חדשה לגבי ביצועים קיימים תהיה התערבות בהסכמים קיימים שתגרום לכך שאחד הצדדים להסכם עלול להיחשב מפר (כגון במקרים שבהם גורם שרכש את מלוא הזכויות בביצוע, שלא כללו העמדה לרשות הציבור, נתן לאחר רשות גורפת לעשות כל שימוש בביצוע. אם תתווסף הזכות להעמדה לרשות הציבור לגבי אותו ביצוע, הרי שנותן הרשות עלול להיחשב מי שמפר את התחייבויותיו לפי ההסכם). בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת הכלכלה של הכנסת בין השאר בעניינים האלה: – אופן העברת זכויות מבצעים ומתן רישיונות בזכויות כאמור; – אופן מתן ההסכמה לעשיית פעולות בביצוע לפי סעיף 3 לחוק; – מתן פטור לתאגיד השידור הישראלי ולגלי צה"ל מקבלת הסכמה של בעלי זכויות המבצעים לשידור ולהעמדה לרשות הציבור של ביצוע; – אופן קביעת התמלוג הראוי בעד ביצוע פומבי לפי החוק והגורם שיקבע אותו; – עבירוּת הזכות לקבלת תמלוג ראוי לפי סעיף 3א לחוק; – החרגת סוגי עסקים נוספים שהיקף הפעילות שלהם מצומצם מחובת תשלום תמלוג לפי סעיף 3א לחוק; – אפשרות ארגון התמלוגים היציג לתבוע ממשתמש תמלוג ראוי בשל ביצוע פומבי לפי החוק לגבי שנים שקדמו למועד משלוח ההודעה הראשונה מהארגון למשתמש בדבר אי־תשלום תמלוג כאמור; – גובה התמלוג הראוי שעל משתמש לשלם כדי שהוראות סעיף 56 לחוק זכות יוצרים לעניין פיצויים בלא הוכחת נזק לא יחולו לגבי תביעה שתוגש נגדו; – הגדרת "ביצוע פומבי", ובכלל זה השאלה אם ניתן להגדירו כביצוע שבוצע בפני מספר מזערי של אנשים לכל הפחות, כפי שייקבע; – אופן ההתאגדות של ארגון התמלוגים היציג שהוקם לפי החוק, אופן אישורו והגורם שיפרסם הודעה לגבי זהות הארגון; – הוספת הוראות לעניין בעלות בביצוע מוזמן באופן שימזער את הפגיעה במבצעים; – היקף הזכות המוסרית לאחר מות המבצע; – החלת הוראות החוק על ביצועים שבוצעו לפני שנת 1984; – הקמת קרן לתמיכה באומנים וביוצרים, ובכלל זה קביעת תקציבה של הקרן ואופן מינוי בעלי התפקידים בה; – חובות שקיפות נוספות ואפשרות עיון במידע שיחולו על ארגון התמלוגים היציג; – החלת הזכות להעמדה לרשות הציבור גם על ביצועים שהוטבעו לפני יום התחילה המוצע.