חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023

סעיפים ביום ט"ז בסיוון התשע"ה (3 ביוני 2015) 2 ו–3 הוקמה הוועדה להגברת התחרותיות כללי בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים (בפרק זה - הוועדה), שהתבקשה להמליץ לפני שר האוצר ונגידת בנק ישראל על הגברת התחרותיות והפחתת הריכוזיות בתחום השירותים הבנקאיים והפיננסיים. הוועדה הגישה את מסקנותיה והמלצותיה ביום כ"ח באב התשע"ו (1 בספטמבר 2016). הוועדה התמקדה בצורך בשינויים מבניים בתחומי השירותים הבנקאיים והשירותים הפיננסיים. לדעת הוועדה, הגברת התחרותיות בתחומים הנזכרים נסמכת על גישת "האיום התחרותי" הרואה באיום מצד גופים חוץ־בנקאיים מפוקחים גורם מגביר תחרות מהותי. בכל הנוגע לתחום שירותי התשלום, הוועדה המליצה כי הסדרת פעילותם של גופים חוץ־בנקאיים העוסקים במתן שירותי תשלום תתבסס על אסדרה בין־לאומית בהלימה לדרישות הדירקטיבה האירופית השנייה בדבר שירותי תשלום (בפרק זה - דירקטיבת ה–PSD2) תוך התאמתה לשוק המקומי. מטרות האסדרה הן לקבוע דרישות אחידות לגופים העוסקים במתן שירותי תשלום, לעודד את התחרות בתחום שירותי התשלום בישראל ולאפשר את כניסתם של שחקנים חדשים לשוק. בהתאם להמלצת דוח הביניים שפרסמה הוועדה ביום ב' בטבת התשע"ו (14 בדצמבר 2015), וכן בהתאם להמלצת דוח הביניים מיום י"ז בכסלו התשע"ו (29 בנובמבר 2015) שפרסמה הוועדה הבין־משרדית לקידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים, שמונתה בחודש מרס 2014, הוקמה ועדת משנה בראשות בנק ישראל ובהשתתפות נציגי משרד המשפטים, משרד האוצר, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון ורשות התחרות (בפרק זה - ועדת המשנה). עבודת ועדת המשנה נועדה לשם גיבוש אסדרה רוחבית ואחידה של כלל שירותי התשלום (הנפקה של אמצעי תשלום, סליקה של אמצעי תשלום וניהול חשבונות תשלום), באופן שיתאים להתפתחות הטכנולוגית בתחום שירותי התשלום, יעניק הגנה צרכנית רחבה ויאפשר תחרות בין נותני שירותי התשלום השונים. אסדרה זו נועדה, בין השאר, להבטיח הגינות ולהגביר את אמון הציבור באותם אמצעי תשלום מתקדמים, ובכך להרחיב את השימוש בהם, תוך הסדרת אפשרות הגישה שלהם למערכות התשלומים. כחלק מעבודת ועדת המשנה, ובהמלצת הגורמים באיחוד האירופי שעסקו בגיבוש דירקטיבת ה–PSD2, הוחלט לבסס את אסדרת הפעילות כך שתכלול הן את הפעילות הכלולה בדירקטיבת ה–PSD2 והן את הדירקטיבה האירופית בעניין כסף אלקטרוני, ה–EMD (בפרק זה - דירקטיבת ה–EMD). דירקטיבת ה–EMD כוללת נוסף על שירותי התשלום גם את העיסוק בהנפקת כסף אלקטרוני, ובכך מאפשרת ניהול חשבון תשלום המשמש לשמירת כספים לאורך זמן ולא רק לצורך ביצוע תשלום ספציפי כפי שכלול בדירקטיבת ה–PSD2. ועדת המשנה גיבשה את העקרונות לאסדרת שירותי תשלום ופרסמה אותם ביום ג' בתשרי התשע"ז (5 באוקטובר 2016). בעקבות עבודת ועדת המשנה פורסם להערות הציבור ביום ב' באלול התשע"ח (13 באוגוסט 2018) תזכיר חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (מתן שירותי תשלום) (תיקון), התשע"ח-2018, והתקבלו הערות ציבור מגורמים רבים הפועלים בשוק התשלומים, אך הליך חקיקתו לא הושלם. במקביל, ביום ג' בשבט התשע"ט (9 בינואר 2019) נחקק חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 (בפרק זה - חוק שירותי תשלום), אשר מסדיר את החובות הצרכניות החלות על נותני שירותי תשלום כלפי לקוחותיהם. בהחלטת ממשלה מספר 215 מיום כ"ג באב התשפ"א (1 באוגוסט 2021) שעניינה "קידום שוק התשלומים - הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" (בפרק זה - החלטת ממשלה מספר 215), נקבע כי לצורך השלמת הליך החקיקה יפורסם תזכיר חוק עדכני להערות הציבור. בהתאם להחלטת הממשלה מספר 215, פורסם ביום ח' בשבט התשפ"ב (10 בינואר 2022) תזכיר חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, התשפ"ב-2022 (בפרק זה - תזכיר 2022), שביקש לעגן בחקיקה את הסדרת העיסוק בשירותי התשלום הניתנים על ידי גופים חוץ־בנקאיים, למעט אגודת פיקדון ואשראי שעליה חלות הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 (בפרק זה - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים). בהתאם לתזכיר 2022, שירותי התשלום אשר מוצע כי העיסוק בהם יחייב רישיון ופיקוח מאת רשות ניירות ערך (בפרק זה - הרשות, או רשות ניירות ערך), כוללים את אלה: שירות ייזום בסיסי ושירות ייזום מתקדם; סליקה של פעולת תשלום; הנפקה של אמצעי תשלום; וכן ניהול חשבון תשלום המאפשר העברת תשלומים מחשבון לחשבון. יצוין כי מדובר באסדרה של הפעילות בשוק התשלומים האלקטרוניים שכלולה בדירקטיבת ה–PSD2 ובדירקטיבת ה–EMD, המאסדרת כאמור את פעילות ניהול חשבון תשלום, והיא צפויה לעודד את התחרות בשוק זה בכך שתאפשר לגורמים חוץ־בנקאיים להיכנס לתחום התשלומים ולהתפתח בו, לצד השחקנים הבנקאיים הקיימים בשוק, והכול תוך שמירה על עניינם של הלקוחות. ההסדר המוצע מבוסס על תזכיר 2022, לאחר שנערכו בו שינויים בעקבות הערות שהתקבלו מהציבור ומהמשרדים הממשלתיים השונים. בפרק ב' להצעת חוק זו, מעוגן ההסדר המוצע במתכונת היוצרת דבר חקיקה עצמאי ולפיה הסעיף הראשון בפרק זה (סעיף 2) יקים את החוק החדש שייווצר - חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023 (בפרק זה - החוק המוצע או הצעת חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום), והסעיף השני (סעיף 2) מביא את נוסח החוק המוצע כדבר חקיקה נפרד. לסעיף 1 לחוק המוצע מוצע לקבוע, בין השאר, את ההגדרות המפורטות להלן, הרלוונטיות להוראות החוק המוצע. להגדרה "אישור" - מוצע להגדיר אישור הניתן מאת מאסדר לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי או במתן שירות ייזום מתקדם, לפי העניין, לפי סימן ד' לפרק ב' בחוק המוצע. זאת, כדי לאפשר לגופים פיננסיים מפוקחים, כפי שיוסבר בהמשך, לקבל אישור לעסוק גם במתן שירות ייזום בסיסי או במתן שירות ייזום מתקדם, לפי העניין, מהמאסדר המפקח על פעילותם העיקרית, בלי צורך בקבלת רישיון נפרד לכך מהרשות. להגדרות "אמצעי תשלום", "הוראת תשלום", "הנפקה" של אמצעי תשלום, "הרשאה לחיוב", "הרשאת גישה לחשבון", "חשבון תשלום", "לקוח", "מוטב", "מנהל חשבון תשלום למשלם", "משלם", "סליקה" של פעולת תשלום, "פעולת תשלום", "פרט אימות", "שירות ייזום מתקדם" ו"שירותי כספומט" - מוצע להגדיר את מושגי היסוד של הפעילות בתחום שירותי התשלום באופן המפנה להגדרות המופיעות בחוק שירותי תשלום, העוסק כאמור לעיל בפן הצרכני של שירותי התשלום, ואשר קובע הגדרות רחבות של הפעילות, בהתבסס על דירקטיבת ה–PSD2. שאיבת המושגים מחוק שירותי תשלום תבטיח קוהרנטיות רבה ככל הניתן בין החוקים ותמנע מצב שבו החוק שעניינו היבטים צרכניים והחוק שעניינו היבטים של הסדרת עיסוק ופיקוח, ידברו בשפות שונות לתיאור פעילות זהה, דבר שעלול ליצור בלבול בקרב השחקנים בשוק התשלומים ולהביא לפרשנות משפטית סותרת של שני החוקים. לעניין ההגדרה "חשבון תשלום", במסגרת התיקון העקיף המוצע לחוק שירותי תשלום, במסגרת הצעת חוק זו, מוצע לשנות את נוסח ההגדרה כך ש"חשבון תשלום" יוגדר כחשבון המיועד לביצוע פעולת תשלום, בין שקיימים ייעודים נוספים לחשבון ובין שלאו (יצוין כי פעולת תשלום מוגדרת בחוק שירותי תשלום כהעברת כספים ממשלם למוטב כמפורט להלן: (1) העברת כספים המופקדים בחשבון אחד לחשבון אחר, ובלבד שאחד החשבונות לפחות הוא חשבון תשלום; (2) הפקדת מזומן בחשבון תשלום; (3) משיכת מזומן מחשבון תשלום). הנוסח החדש המוצע של ההגדרה אינו משנה ממהות ההגדרה שבנוסח החוק הקיים, ונועד אך ורק להבהיר שהן החוק המוצע שמטרתו להסדיר את חובת הרישוי למתן שירותי תשלום והן חוק שירותי תשלום, העוסק כאמור בהגנות הצרכניות, חלים ביחס לייעוד של ביצוע פעולות תשלום, גם אם קיימים ייעודים נוספים לאותו חשבון. כך או כך, חובת הרישוי לפי החוק המוצע חלה לגבי ניהול חשבון תשלום אף אם רק אחד מייעודיו של חשבון התשלום הוא ביצוע פעולות תשלום. זאת, להבדיל מחשבונות אחרים המנוהלים, למשל, רק לשם החזקת כספים כפיקדון, או רק לשם ניהול תיקי השקעות, או רק לשם רכישה או מכירה (המרה) של מטבע וירטואלי. חשבונות אלה אינם חשבונות תשלום שכן הם אינם מיועדים לביצוע פעולות תשלום ועל כן חובת הרישוי לא תחול לגביהם. עוד יובהר כי חלק מההגדרות שהחוק המוצע שואב מתוך חוק שירותי תשלום הן הגדרות חדשות שמוצע כי ייווספו במסגרת התיקון העקיף לחוק שירותי תשלום, לשם הסדרת שירות הייזום המתקדם וההגנות הצרכניות שיחולו בנושא. לפיכך, דברי ההסבר להגדרות חדשות אלה יובאו בהמשך במסגרת דברי ההסבר לתיקון העקיף לחוק שירותי תשלום. להגדרה "בנק הדואר" - במסגרת חוק הדואר (תיקון מס' 13), התשפ"ב-2022, שנחקק ביום י"ג באדר ב' התשפ"ב (16 במרס 2022) (בפרק זה - תיקון מספר 13 לחוק הדואר), נערכו תיקונים לחוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע"ב-2012, שנחקק ביום י"ב באב התשע"ב (31 ביולי 2012), ועניינו, בין השאר, קביעת הפרדה עתידית בין חברת דואר ישראל בע"מ (בפרק זה - חברת הדואר) לבין החברה הבת כהגדרתה בסעיף 88יא לחוק הדואר, התשמ"ו-1986 (בפרק זה, בהתאמה - החברה הבת, וחוק הדואר), בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים לפי חוק הדואר. במסגרת תיקון מספר 11 לחוק הדואר, לאחר תיקונו בתיקון מספר 13 לחוק הדואר, נקבע כי כניסתם לתוקף של סעיפי חוק הדואר שעניינם הפרדה כאמור בין חברת הדואר לבין החברה הבת (בפרק זה - סעיפי ההפרדה) לא תהיה עוד בגדר חובה, ובמצב שבו לא יתקיימו התנאים המוקדמים לעניין זה עד היום הקובע כמשמעותו בסעיף 56(1) לתיקון מספר 11 לחוק הדואר - קרי יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026) - יהיו סעיפי ההפרדה בטלים, וחברת הדואר תמשיך לתת את השירותים הכספיים מטעם החברה הבת. ההגדרה המוצעת לעניין זה נועדה לשקף את שתי האפשרויות האמורות בכל הנוגע למבנה בנק הדואר. להגדרה "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - במסגרת התיקון העקיף המוצע בסעיף 66 להצעת חוק זו לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (בפרק זה - חוק הבנקאות (רישוי)), כפי שיפורט בהרחבה בהמשך, מוצע להחליף את פרק ד'2 שבחוק הבנקאות (רישוי), העוסק בסליקת עסקאות בכרטיסי חיוב ובמתן רישיונות לסולקים, בפרק העוסק ברישוי של נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית אשר יפוקח על ידי המפקח על הבנקים. הגדרה זו מפנה להגדרה "רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי", אשר מוצע לקבוע אותה במסגרת התיקון לפרק ד'2 לחוק הבנקאות (רישוי) כאמור. כפי שיפורט בהמשך, גופים שבאים בגדר ההגדרה המוצעת "נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית" בסעיף 36ט המוצע לחוק הבנקאות (רישוי), יחויבו בקבלת רישיון זה, והם כוללים את חברות כרטיסי האשראי הפועלות כיום בישראל, וכן גוף נוסף שמתקיימים בו התנאים שיקבע שר האוצר, לשם הבטחת יציבות המערכת הפיננסית או פעילותה הסדירה, ובשים לב לשיקול של תחרות במערכת הפיננסית. להגדרה "גוף מנהל" - ראו פירוט לעניין זה בדברי ההסבר לסעיף 24 לחוק המוצע. להגדרה "הוראות מאסדר" - החוק המוצע עתיד לחול על גופים פיננסיים שונים בפעילותם בתחום התשלומים ובייזום תשלומים, ובכלל זה על גופים פיננסיים מפוקחים, קרי גופים שכבר עתה מצויים בפיקוח של "מאסדרים" - כלומר גורמי פיקוח שאמונים על האסדרה והפיקוח על פעילותם של הגופים כאמור. מוצע להגדיר לגבי כל גוף מי הוא'המאסדר' שלו לעניין הפעילויות השונות הקבועות בחוק. בהמשך לכך מוצע בהגדרה זו לראות'הוראות מאסדר' כהוראות שאותן הוסמך כל מאסדר, במסגרת החוק שמכוחו הוא פועל ושבגינו הוא מפקח ונותן רישיון לגופים שנמצאים בפיקוחו, לקבוע בנוגע לגוף שנמצא בפיקוחו בהתאם להגדרות החוק המוצע. הוראות המאסדר שייתן כל מאסדר כדי לאסדר את פעילות מפוקחיו לפי החוק המוצע, ייקבעו באותו מנגנון שנקבע בחוק האמור שמכוחו הוא פועל. כך, אם במסגרת החוק האמור נקבע כי הוראות שיקבע המאסדר יהיו לאחר התייעצות עם ועדה מייעצת, גם ההוראות לפי החוק המוצע ייקבעו כך. להגדרה "היקף פעילות קטן", לעניין מנהל חשבון תשלום למשלם או מנהל חשבון תשלום למוטב - מוצע לקבוע כי היקף פעילות קטן של מנהל חשבון תשלום למשלם, לעניין קבלת פטור מהחובה לתת גישה לחשבון תשלום שהוא מנהל לפי הוראות סעיף 35 לחוק המוצע, וכן היקף פעילות קטן של מנהל חשבון תשלום למוטב, לעניין הפטור מהחובה לאפשר ללקוח שהוא מוטב לקבל כספים לפי הוראות  סעיף 33(ד), יוגדר כך: (1)  לעניין בנק - שווי נכסים שאינו עולה על %5 משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר משווי הנכסים כאמור שקבע נגיד בנק ישראל (בפרק זה - הנגיד), בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם הממונה על התחרות; (2)  לעניין מנהל חשבון תשלום למשלם שאינו בנק, המפוקח בידי בנק ישראל - היקף פעילות הנמוך מהיקף הפעילות שקבע הנגיד, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם הממונה על התחרות; (3)  לעניין חברת תשלומים - סכום הכספים שהיא מחזיקה בעבור לקוחותיה, לצורך מתן שירותי תשלום, בתום השנה הקלנדרית הקודמת, נמוך מ־50 מיליארד שקלים חדשים או סכום אחר שקבע שר האוצר בהתייעצות עם הרשות; (4)  לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - צבר פיקדונות או צבר אשראי שאינו עולה על מאתיים וחמישים מיליון שקלים חדשים, או על סכום אחר שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח על שירותים פיננסיים כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים. הגדרה זו נדרשת לעניין סעיף 33(ד) המוצע. בסעיף זה מוטלת חובה על מנהל חשבון תשלום למוטב לאפשר ללקוח שהוא מוטב לקבל כספים ממשלם שהוא לקוח של נותן שירות להעברת כספים בין יחידים או של מנהל חשבון תשלום למשלם; כאמור בסעיף, חובה זו לא תחול על מנהל חשבון תשלום למוטב שהוא בעל היקף פעילות קטן. הגדרה זו משמשת גם בסעיף 36(ה) המוצע לעניין מנהלי חשבונות תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן ששר האוצר, לפי הצעת מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם הנוגע בדבר או בהתייעצות עימו, ולעניין מנהל חשבון תשלום למשלם המפוקח על ידי בנק ישראל - הנגיד, בהסכמת שר האוצר, יהיה רשאי להורות לגביהם כי החובה לתת גישה לחשבון התשלום שאותו הוא מנהל לא תחול עליהם או שתחול עליהם בתום תקופה שיורה. הגדרה זו משמשת גם בסעיף 37 המוצע, לעניין אופן קביעת היקף פעילות קטן לעניין מנהל חשבון תשלום למשלם או מנהל חשבון תשלום למוטב. להגדרה "חברת תשלומים" - מוצע לקבוע כי גוף המקבל רישיון שירותי תשלום מאת הרשות לעסוק במתן שירות תשלום, שניתן לפי סימן ב' לפרק ב' בחוק המוצע, יוגדר כ"חברת תשלומים". להגדרה "יוזם בסיסי" - מוצע לקבוע כי גוף המקבל רישיון מאת הרשות לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי או אישור מאת המאסדר שלו לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי יוגדר כ"יוזם בסיסי". להגדרה "יוזם מתקדם" - מוצע לקבוע כי חברת תשלומים אשר קיבלה רישיון מאת הרשות לעסוק במתן שירות ייזום מתקדם, או מי שקיבל אישור מאת המאסדר שלו לעסוק במתן שירות ייזום מתקדם יוגדר כ"יוזם מתקדם". להגדרה "יוזם תשלום" - מוצע להגדיר "יוזם תשלום" כיוזם בסיסי או יוזם מתקדם, כהגדרותיהם המוצעות לעיל. על יוזם תשלום, בין שהוא בעל רישיון ובין שהוא בעל אישור, יחולו החובות לפי החוק המוצע. להגדרות "כספים" ו"מטבע חוץ" - מוצע להבהיר כי החוק המוצע יחול רק על פעולות תשלום המבוצעות בכספים, המוגדרים כהילך חוקי שהוצא לפי סעיף 41 לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010 (בפרק זה - חוק בנק ישראל), ומטבע חוץ שהוא שטרי כסף או מעות שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל, כהגדרתו בחוק בנק ישראל, ולמעט מטבע חוץ שקבע שר האוצר. הגדרה זו נועדה לקבוע כי החוק המוצע יעסוק, בשלב זה, רק בפעולות תשלום המבוצעות בהילך חוקי בישראל ובמטבע חוץ, והוא לא יחול, בשלב זה, על פעולות תשלום שמבוצעות במטבע שאינו עונה לקריטריונים אלה, כדוגמת מטבעות וירטואליים שונים, וזאת עד להסדרה כוללת של הנושא. כלומר החוק המוצע יעסוק בשירות תשלום המבוצע בהילך חוקי בישראל ובמטבע חוץ. נוסף על כך, מטרת מתן סמכות לשר האוצר להחריג סוג של מטבע חוץ מתחולת החוק המוצע, היא כדי למנוע מצב שבו החוק יחול על מטבעות וירטואליים במקרה שבו הם יוגדרו כהילך חוקי במדינת חוץ. יובהר כי אם תאוסדר פעילות של הנפקת מטבעות יציבים בעלי השפעה מוניטרית, פעילות זו תפוקח על ידי בנק ישראל. להגדרות "מאסדר", "מאסדר יוזם תשלום" ו"מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם" - החוק המוצע עתיד לחול על גופים שונים בפעילויות שונות, ובכלל זה על גופים פיננסיים מפוקחים, קרי גופים שכבר עתה מצויים בפיקוח "מאסדרים" - כלומר גורמי פיקוח שאמונים על האסדרה והפיקוח על פעילותם של הגופים כאמור. על כן, במסגרת החוק, מוצע להגדיר לגבי כל גוף מי המאסדר שלו לעניין הפעילויות השונות הקבועות בחוק, כמפורט להלן: (1)  לעניין בעל רישיון ייזום בסיסי, חברת תשלומים ובעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי שקיבל אישור לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי - המאסדר בעניינם יהיה הרשות; (2)  לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו - המאסדר בעניינם יהיה המפקח על הבנקים; (3)  לעניין בנק הדואר - המאסדר בעניינו יהיה המפקח לענייני השירותים הכספיים כמשמעותו בסעיף 88יג לחוק הדואר; (4)  לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (אגודות פיקדון ואשראי העוסקות בבנקאות זעירה), בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שיקבלו אישור לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם - המאסדר בעניינם יהיה המפקח על נותני שירותים פיננסיים; ואולם לעניין בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שקיבלו מהרשות רישיון שירותי תשלום (ולכן הם למעשה גם חברת תשלומים) או אישור מאת הרשות לפעול כיוזם תשלום - מאחר שהם כפופים לפיקוח הרשות ממילא מכוח החוק המוצע, המאסדר בעניינם לגבי שירות ייזום בסיסי לפי החוק המוצע יהיה הרשות; (5)  לעניין גוף מוסדי שקיבל אישור לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי - המאסדר בעניינו יהיה הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון; (6)  לעניין גוף אחר ששר האוצר קבע לפי סמכותו בסעיף 2(ו) לחוק המוצע כי תחול עליו חובת אישור חלף חובת רישיון - המאסדר בעניינו הוא מי שמוענקת לו לפי דין סמכות לפקח על פעילותו של הגוף האמור. באופן דומה למפורט לעיל, מוצע להגדיר גם "מאסדר יוזם תשלום" ו"מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם", וזאת לצורך הוראות שבסמכותם לתת לשם הסדרת נושאים הכרוכים באופן מתן שירות ייזום בסיסי ומתן שירות ייזום מתקדם, כמפורט בפרק ה' לחוק המוצע. לעניין זה, מוצע לקבוע כי "מאסדר יוזם תשלום" אשר יפקח על פעילותם של הגופים המורשים לתת שירות ייזום בסיסי ושירות ייזום מתקדם, יהיה כמפורט לעיל בהגדרת "מאסדר", על חלופותיו השונות. לעניין "מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם", מוצע לקבוע שמדובר במאסדר המפקח על פעילותם של אותם גופים שקיבלו מאת הרשות רישיון שירותי תשלום לשירות מסוג ניהול חשבון תשלום (חברת תשלומים), או במאסדר המפקח על פעילות ניהול חשבון תשלום של גופים הפטורים מחובת הרישיון מכוח החוק המוצע (תאגיד בנקאיים, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו, ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי), וזאת כמפורט להלן: (1) לעניין חברת תשלומים - המאסדר בעניינה יהיה הרשות; (2) לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו - המאסדר בעניינם יהיה המפקח על הבנקים; (3) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - המאסדר בעניינו יהיה המפקח על נותני שירותים פיננסיים. להגדרה "מנפיק" - מוצע לקבוע כי מנפיק הוא חברת תשלומים שעיסוקה בהנפקה של אמצעי תשלום. להגדרה "מנפיק בעל היקף פעילות רחב" - מוצע לקבוע כי מנפיק בעל היקף פעילות רחב הוא מי שמנוי ברשימת המנפיקים בעלי היקף פעילות רחב שפרסם מאסדר לפי סעיף 31 המוצע. הגדרה זו נדרשת לסעיף 32 המוצע העוסק בחובה החלה על מנפיק בעל היקף פעילות רחב, שעניינה איסור לסרב להתקשר עם סולק מטעמים בלתי סבירים. להגדרות "מערכת מבוקרת", "מערכת תשלומים", "מפעיל" של מערכת תשלומים, ו"משתתף" במערכת תשלומים - מוצע להגדיר מונחים אלה כמשמעותם בחוק מערכות תשלומים); כך, מערכת תשלומים היא מערכת כללים, מכשירים או נהלים להעברה ולביצוע של הוראות תשלום בין משתתפיה. משתתף במערכת הוא מי שרשאי לתת או להעביר הוראות תשלום ישירות במערכת תשלומים והוא מוגדר כמשתתף על פי כללי המערכת. כמו כן, מערכת התשלומים כוללת הן את המשתתפים בה והן את מפעילה, כאשר המפעיל הוא גוף האחראי לתפעול מערכת תשלומים. נוסף על כך, מערכת מבוקרת היא מערכת תשלומים שהוכרזה כמערכת מבוקרת לפי התנאים הקבועים בסעיף 2 לחוק מערכות תשלומים. להגדרה "מערכת ממשק למתן הוראות תשלום" - כפי שיפורט בהמשך לעניין ההגדרות "שירות ייזום בסיסי" ו"שירות ייזום מתקדם", שירות ייזום בסיסי ושירות ייזום מתקדם הם שירותים שבמסגרתם ייכתבו ויועברו פרטי הוראות תשלום, פרטי בקשות הרשאות לחיוב חשבון או פרטי הודעות על ביטולן. אחת מהדרכים האפשריות לתת שירותים אלה היא באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום בחשבון תשלום של משלם, המנוהל על ידי מנהל חשבון תשלום למשלם, שדרכה תינתן הגישה ליוזם תשלום לכתוב את הפרטים הנדרשים בחשבון התשלום של המשלם. מכיוון שפעילות זו כרוכה ביצירת ממשק בין מנהל חשבון תשלום למשלם לגוף חיצוני לו - יוזם התשלום, אשר מציב סיכונים הנוגעים לאבטחת המידע, סיכוני הונאה ועוד, מוצע לקבוע כי המנגנון שדרכו תינתן ליוזם תשלום גישה לחשבון התשלום למשלם, יהיה מנגנון טכנולוגי מאובטח אשר ייתן מענה לאותם סיכונים. לפיכך, בהגדרה זו מוצע לקבוע כי מערכת ממשק למתן הוראות תשלום שבאמצעותה מחויב מנהל חשבון תשלום למשלם, לתת גישה לחשבון התשלום של משלם לצורך שירות ייזום בסיסי או שירות לייזום מתקדם, כאמור בסעיף 35 המוצע, היא מערכת מקוונת ומאובטחת שמאפייניה ייקבעו על ידי מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם, מכוח סעיף 41(1) המוצע. כדי למנוע מצב שבו כל מנהל חשבון תשלום למשלם יוצר בעצמו ממשק טכנולוגי ייחודי להעברת הוראות תשלום, באופן אשר יקשה על יוזמי תשלום לכתוב או להעביר הוראות תשלום למנהלי חשבון תשלום שונים, ישנה חשיבות להבטיח כי המנגנון הטכנולוגי המאובטח שדרכו מיושמת חובת הגישה של מנהלי חשבון תשלום שונים כלפי יוזמי תשלום כנדרש בסעיף 35 המוצע, יהיה אחיד. על כן, מאסדר מנהל חשבון התשלום יוכל לקבוע סטנדרטיזציה של מערכת הממשק למתן הוראות תשלום בעבור כל מנהלי חשבונות התשלום שבפיקוחו. יחד עם זאת, יובהר כי אין באמור לעיל כדי למנוע ממנהלי חשבון התשלום ויוזמי התשלום להסכים ביניהם, בדבר דרך חלופית לקבלת גישה לחשבונות התשלום, וזאת באופן שאינו כפוף לחובת הגישה המוצעת בסעיף 35 המוצע. יצוין כי סטנדרטיזציה זו כבר באה לידי ביטוי בנוהל בנקאי תקין מס' 368 בנושא בנקאות פתוחה, אשר פורסם על ידי בנק ישראל ואשר קבע כי הממשק הטכנולוגי שיפתחו הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, יהיה זה התואם את הסטנדרט הנפוץ באירופה של "קבוצת ברלין". ההסתמכות על סטנדרט אירופי זה תקל גם על גופים זרים לבוא לפעול בישראל, ועל גופים ישראליים שירצו להרחיב את פעילותם לאירופה לעשות כן. להגדרה "מתן אשראי אגב פעולת תשלום" - בדומה לקבוע בדירקטיבת ה–PSD2, מוצע לקבוע כי חברת תשלומים יכולה להעמיד ללקוחותיה אשראי או מסגרת אשראי לשם ביצוע פעולת תשלום בלא צורך ברישיון נוסף למתן אשראי לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, בכפוף לעמידה בתנאים המפורטים בסעיף 22(ד) המוצע. להגדרה "נותן שירות זר" - פעילותם של נותני שירותי תשלום מוסדרת בעולם באמצעות אסדרה ופיקוח ייעודיים. האסדרה המוצעת כעת מבוססת, בהתאם להמלצות הוועדה, על דירקטיבות ה–PSD2 וה–EMD החלות על כל מדינות האיחוד האירופי. כדי לעודד את כניסתם של שחקנים שונים לתחום שירותי התשלום, מוצע לאפשר לגופים זרים העוסקים במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי מכוח דין זר, אשר פעילותם מוסדרת ומפוקחת באופן מספק על ידי רשות פיקוח זרה, לקבל רישיון לפעול גם בישראל במסלול מקל, וזאת על בסיס הרישיון שבו הם מחזיקים מחוץ לישראל. על כן, מוצע לקבוע כי "נותן שירות זר" הוא מי שעוסק במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי (המוכר באירופה ומוסדר בדירקטיבת ה–PSD2 כשירות ייזום תשלומים Initiation Payment), מחוץ לישראל, מכוח דין זר המסדיר את העיסוק במתן שירותים כאמור. הגדרה זו משמשת לשם מתן הקלות ופטורים שונים לנותן שירות זר בהתאם להוראות סעיפים 21 ו–26 המוצעים. להגדרה "סולק" - מוצע לקבוע כי סולק הוא חברת תשלומים שעיסוקה בסליקת פעולות תשלום. להגדרה "סולק בעל היקף פעילות רחב" - מוצע לקבוע כי סולק בעל היקף פעילות רחב הוא מי שמנוי ברשימת הסולקים בעלי היקף פעילות רחב שפרסם מאסדר לפי סעיף 29 המוצע. הגדרה זו נדרשת לסעיף 30 המוצע העוסק בחובה החלה על סולק בעל היקף פעילות רחב. 19 ע"ר 1941, תוס' 1, עמ' (ע) 69, (א) 85. להגדרה "סולק כרטיסי חיוב גדול" - מוצע לקבוע כי סולק כרטיסי חיוב גדול הוא מי שמנוי ברשימת סולקי כרטיסי החיוב הגדולים שפרסם מאסדר לפי סעיף 28(ו) המוצע. הגדרה זו משמשת לצורך הגדרת הסולקים (בעלי רישיון או גופים הפטורים מרישיון לפי החוק מוצע) שלא יוכלו לסרב סירוב בלתי סביר להתקשרות עם מאגד או לא למנוע התקשרות בין מאגד לספק (בית עסק) מטעמים בלתי סבירים. להגדרה "ספק" - מוצע לקבוע כי ספק יוגדר כהגדרתו בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי), שהוא מי שמוכר נכס דרך עיסוק, כלומר בתי עסק. הגדרה זו משמשת הן בסעיף 28 המוצע העוסק באיסור לסירוב בלתי סביר להתקשרות סולק עם מאגד, והן בסעיף 29 העוסק ברשימת הסולקים בעלי היקף פעילות רחב. להגדרות "רישיון", "רישיון ייזום בסיסי" ו"רישיון שירותי תשלום" - מוצע לקבוע הגדרות לעניין רישיונות הניתנים מאת הרשות לעסוק בשירות ייזום בסיסי או בשירותי תשלום, שהם רישיונות הניתנים לפי סימן ב' לפרק ב' בחוק המוצע. להגדרה "שירות ייזום בסיסי" - מוצע לקבוע כי שירות ייזום בסיסי כולל ייזום הוראת תשלום, ייזום הרשאה לחיוב או ייזום ביטול הרשאה לחיוב, כמוסבר מטה. בשירות ייזום בסיסי, גורם צד ג', שהוא היוזם הבסיסי, כותב לבקשת לקוח, פרטי הוראת תשלום, פרטי בקשה להרשאה לחיוב חשבון או פרטי הודעה על ביטול הרשאה לחיוב, בחשבון התשלום של המשלם. היוזם הבסיסי יוכל לעשות כן באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום, שהיא מערכת מאובטחת ומקוונת המיועדת למטרה זו, שבאמצעותה מנהל חשבון התשלום למשלם ייתן לו גישה לחשבונות התשלום של משלמים המנוהלים על ידו. שירות ייזום בסיסי יכול לכלול מצב שבו המשלם והמוטב הם אותו אדם. נוסף על כך, יובהר כי היוזם הבסיסי לא ישמש בעת ובעונה אחת גם כמנהל חשבון התשלום למשלם שבעבורו הוא כותב את פרטי הוראת התשלום, פרטי הבקשה להרשאה לחיוב חשבון או את פרטי ההודעה על ביטולה כאמור. זאת, בשל העובדה שכאשר מנהל חשבון התשלום של המשלם כותב את פרטי הוראת התשלום בחשבון התשלום של המשלם שאותו הוא מנהל, הוא עושה זאת בכובעו כמנהל חשבון תשלום ולא כיוזם בסיסי. יחד עם זאת, יובהר כי מנהל חשבון התשלום יוכל לפעול כיוזם בסיסי בכל הנוגע לחשבונות תשלום שאינם מנוהלים אצלו, שכן אז זו אינה חלק מפעילותו כמנהל חשבון תשלום. בייזום הוראת תשלום, היוזם הבסיסי כותב פרטי הוראת תשלום אצל מנהל חשבון תשלום של משלם. הוראת התשלום מבוצעת לאחר מכן על ידי מנהל חשבון התשלום של המשלם, לאחר שיקבל את אישור המשלם לכך. יובהר כי בשירות לייזום הוראת תשלום, היוזם הבסיסי רק מעביר באמצעות מערכת הממשק הנזכרת לעיל, את המידע הדרוש לשם מתן הוראת תשלום, מידע כגון סכום ההוראה, פרטי המוטב, מספר חשבון התשלום שלו, תאריך ביצוע העסקה ואופן ההעברה הרצוי, כאשר מתן הוראת התשלום ואישורה ניתנים על ידי הלקוח באופן ישיר מול מנהל חשבון התשלום שלו. בייזום הרשאה לחיוב, היוזם הבסיסי כותב את פרטי בקשת הרשאה לחיוב חשבון תשלום, לבקשת לקוח, אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם אישור הבקשה כאמור על ידי מנהל חשבון התשלום למשלם, לאחר שיקבל את אישור המשלם להגשתה. בייזום ביטול הרשאה לחיוב, היוזם הבסיסי כותב את פרטי ההודעה לביטול הרשאה לחיוב חשבון תשלום, לבקשת לקוח, אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם ביטול הרשאה לחיוב, לאחר שמנהל חשבון התשלום יקבל את אישור המשלם להודעת הביטול כאמור. כמוסבר לעיל, בשירות ייזום בסיסי, היוזם הבסיסי רק מעביר באמצעות מערכת הממשק למתן הוראות תשלום את המידע הדרוש לשם מתן הוראת תשלום, הקמת הרשאה לחיוב חשבון או הודעה על ביטולה, כאשר מתן ההוראה, הקמת ההרשאה לחיוב או ביטולה, מאושרים על ידי הלקוח המשלם באופן ישיר מול מנהל חשבון התשלום שלו, ומנהל חשבון התשלום שלו הוא שמבצע אותם. שירות ייזום בסיסי יאפשר, אם כן, ייעול ואוטומציה של תהליך העברת הוראות תשלום, יצירת הרשאה לחיוב או ביטולה. כל אלה יוכלו להיעשות כעת בכמה לחיצות כפתור ובלא צורך בהקלדה ידנית של פרטי הוראת התשלום או ההרשאה לחיוב (שם המוטב, חשבון הבנק שלו ועוד), באופן שימנע טעויות או שיבוש של התהליך. יובהר כי במקרים שבהם הוקמה הרשאה לחיוב חשבון, היוזם הבסיסי רק מסייע להקמת ההרשאה הראשונית לחיוב חשבון המשלם, ואילו המוטב הוא זה שיגיש את ההוראות החודשיות לגביית התשלום מהמשלם. להגדרה "שירותי תשלום" - מוצע כי שירותי תשלום יוגדרו ככל אחד מסוגי השירותים האלה: ניהול חשבון תשלום; הנפקה של אמצעי תשלום; סליקה של פעולת תשלום; שירות ייזום מתקדם. הגדרות ומונחים אלה לקוחים מחוק שירותי תשלום, כדי להבטיח הרמוניזציה ככל הניתן בין דברי חקיקה אלה. להגדרה "השר" - מוצע לקבוע כי שר האוצר יהיה השר האמון על ביצוע החוק המוצע וקביעת תקנות מכוחו, בהתאם לקבוע בחוק כאמור. לסעיף 2 לחוק המוצע לסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי אדם יעסוק במתן שירות תשלום מסוג המנוי בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "שירותי תשלום", כלומר ניהול חשבון תשלום, הנפקה של אמצעי תשלום או סליקה של פעולת תשלום, רק אם קיבל רישיון מתאים מאת הרשות, ובהתאם לתנאי הרישיון. שירותי תשלום הניתנים ללקוחות עלולים לחשוף את הלקוחות לסיכונים שונים הנוגעים לעניינים כגון אופן שמירת כספי לקוחות, הונאות כספיות, לרבות שימוש לרעה באמצעי התשלום, התחזות ואבטחת מידע. כמו כן, הגופים המחוברים למערכות התשלומים עלולים לייצר סיכון ליציבות המערכות. מכאן החשיבות שבהטלת פיקוח על פעילות זו והחובה לעסוק בתחום תחת רישיון מתאים בלבד. עוד יצוין כי אף על פי שהרישיון שיינתן כאמור בסעיף קטן זה יהיה לעסוק בשירותי תשלום, הרישיון עצמו יציין במפורש באילו משירותי התשלום שצוינו יהיה רשאי בעל הרישיון לעסוק. לסעיפים קטנים (ב) ו–(ג) בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי אדם שאינו מהמנויים בסעיף קטן (ג), יורשה לעסוק במתן שירות ייזום מתקדם רק אם קיבל רישיון מתאים מאת הרשות, ובהתאם לתנאי הרישיון. בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי חובת הרישיון האמורה בסעיף קטן (ב) לא תחול על גוף מהגופים המנויים בסעיף 3(א)(1) עד (4), שהם תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד הנשלט על ידו, בנק הדואר ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי. גופים אלה, אשר המשותף ביניהם הוא שכבר היום הם עוסקים במתן שירותי תשלום, יורשו לעסוק במתן שירות ייזום מתקדם שהוא אחד משירותי התשלום, רק אם קיבלו אישור לכך שניתן מאת המאסדר העיקרי שלהם, לפי הוראות סימן ד' לפרק ב' לחוק המוצע, ובהתאם לתנאי האישור. גופים אלה, שהם כאמור גופים פיננסיים מפוקחים העוסקים בשירותי תשלום המנויים בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "שירותי תשלום" המוצעת בחוק המוצע, כחלק מפעילותם תחת הרישיון שלהם, כפופים כבר לפיקוח ולהוראות מאסדר מספקות, ועל כן אין מניעה לפטור אותם מחובת הרישוי לעניין שירות ייזום מתקדם, תחת קבלת אישור מאת המאסדר שלהם לפעילות זו. כך למשל חלים על גופים אלה הוראות בעניין אבטחת מידע של לקוחות, דרישות מהימנות, אמצעים נאותים ומיומנות בהפעלתם לשם מתן השירותים הפיננסיים המוצעים על ידם, ניהול סיכונים, דרישות הון עצמי הנדרש בעבור פעילותם. יודגש כי הוראות החוק המוצע לעניין ייזום מתקדם יחולו גם לגבי גופים אלה, ואולם הפיקוח וההסדרה יתבצעו על ידי המאסדר שלהם. שירות ייזום מתקדם משמעותו העמדה של אמצעי תשלום לרשות המשלם והתחייבות להעברת הוראת התשלום שייתן המשלם באמצעות אמצעי התשלום כאמור, למנהל חשבון התשלום לשם ביצועה בידי מנהל חשבון התשלום למשלם. לכן, גם בשירות מסוג זה קיימת חשיפה של לקוחות לשימוש לרעה ולסיכוני אבטחת מידע. כמו כן, החוק המוצע מטיל חובה על מנהל חשבון תשלום למשלם לאפשר גישה לחשבון המנוהל על ידו, ליוזם תשלום, בין שמדובר ביוזם בסיסי ובין שמדובר ביוזם מתקדם, לצורך כתיבת הוראות תשלום, מהלך שעלול לחשוף את מנהל חשבון התשלום ואת הלקוח לסיכונים שונים, כגון סיכוני אבטחת מידע או התחזות. לנוכח האמור, נדרש להטיל פיקוח על פעילות זו ולחייב קבלת רישיון או אישור מתאים כדי לעסוק בתחום. עם זאת, בשונה משאר סוגי שירותי התשלום, יוזם התשלום אינו "נוגע" בכסף המועבר ולכן פעילות זו נושאת בסיכונים פחותים לעומת שאר סוגי שירותי התשלום. לפיכך החובות החלות על בעל רישיון מסוג זה ומסוג של יוזם בסיסי תהיינה פחותות. לסעיפים קטנים (ד) ו–(ה) באופן דומה לאמור לעיל בנוגע לשירות ייזום מתקדם, מוצע לקבוע הסדר מקביל לגבי שירות ייזום בסיסי. בסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע כי אדם שאינו מהמנויים בסעיף  קטן (ה), יורשה לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי רק אם קיבל רישיון מתאים מאת הרשות, ובהתאם לתנאי הרישיון. בסעיף קטן (ה) מוצע לקבוע כי חובת הרישיון האמורה בסעיף קטן (ד) לא תחול על גוף מהגופים המנויים בסעיף 3(א)(1) עד (4), שהם תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד הנשלט על ידו, בנק הדואר ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, וכן על חברת תשלומים, גוף מוסדי, בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי. גופים אלה יורשו לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי רק אם קיבלו אישור לכך שניתן מאת המאסדר העיקרי שלהם, לפי הוראות סימן ד' לפרק זה, ובהתאם לתנאי האישור. יובהר כי בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי אשר מפוקח על ידי המפקח על נותני שירותים פיננסיים מוסדרים בהתאם להוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסים מוסדרים, וכן סוכני ביטוח ויועצים פנסיוניים אשר מפוקחים על ידי הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון בהתאם להוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (בפרק זה - חוק הפיקוח על הביטוח), יידרשו לקבל רישיון מאת הרשות לצורך מתן שירות ייזום בסיסי ויפוקחו לעניין זה על ידה. לעניין שירות ייזום בסיסי ובשונה מהמוצע לעניין שירות ייזום מתקדם, מוצע להרחיב את רשימת הגופים הפיננסיים המפוקחים שרשאים לתת שירות ייזום בסיסי מכוח אישור של מאסדר, וזאת בשל הסיכונים המופחתים בפעילות זו. אומנם בשני סוגי שירותי הייזום, מדובר בצד ג' - יוזם התשלום - אשר כותב לבקשת לקוח הוראת תשלום בחשבון התשלום של המשלם. ואולם ההבדל בין שני סוגי השירותים נעוץ בעובדה שבשירות ייזום בסיסי, בניגוד לשירות ייזום מתקדם, המשלם נדרש לאשר את הוראת התשלום (או את בקשת הרשאת החיוב או ביטולה), ישירות מול מנהל חשבון התשלום שלו ולאחר שהזדהה לפניו. בכך, מתקיים מנגנון המיועד לוודא את זהות המשלם ואת הסכמתו לביצוע ההוראה המבוקשת על ידי מנהל חשבון התשלום שלו. בשל הסיכונים המופחתים בפעילות זו, בפרט סיכוני אבטחת המידע, ההתחזות וההונאה, מוצע לאפשר למגוון רחב יותר של גופים פיננסיים מפוקחים לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי, זאת בכפוף לקבלת אישור מאת המאסדר שלהם לפעילות זו ופיקוחו על פעילות זו. בשונה מיוזם בסיסי, יוזם מתקדם נושא באחריות רבה יותר שכן הוא מעמיד לטובת המשלם אמצעי תשלום שבאמצעותו הוא מתחייב להעביר את פרטי הוראת התשלום למנהל חשבון התשלום של המשלם, בלא צורך באישורה מחדש ישירות על ידי המשלם מול מנהל חשבון התשלום שלו. לנוכח האחריות הרבה יותר שבה נושא יוזם מתקדם והסיכונים הרבים יותר הכרוכים בפעילותו, מוצע לאפשר בסעיפים קטנים (ב) ו–(ג) המוצעים לעיל, רשימה מצומצמת יותר של גופים פיננסיים מפוקחים, כמוסבר שם לעיל, שיוכלו לעסוק במתן שירות ייזום מתקדם, בכפוף לקבלת אישור מאת המאסדר שלהם לפעילות זו ופיקוחו עליה. לסעיף קטן (ו) מוצע לקבוע כי על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו–(ד) המוסברים לעיל, שר האוצר רשאי לקבוע סוגים נוספים של גופים פיננסיים מפוקחים, אשר חובת הרישיון למתן שירות ייזום מתקדם או למתן שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, לא תחול עליהם, ותחת זאת תחול עליהם חובה לקבל אישור מהמאסדר העיקרי שלהם. מוצע כי תקנות שר האוצר בעניין זה יותקנו לפי הצעת המאסדר לפי דין של הגוף הפיננסי שנקבע כאמור או בהתייעצות עימו, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם הרשות, ולגבי גוף המפוקח על ידי בנק ישראל - לפי הצעת הנגיד או בהסכמתו, ובהתייעצות עם הרשות. לסעיף קטן (ז) מוצע לקבוע כי מבטח לא יוכל לעסוק במתן שירות תשלום. איסור זה נובע מכמה טעמים: ראשית, פעילות שירותי התשלום אינה פעילות שהיא אינהרנטית לפעילותם הרגילה של מבטחים, ואין הבדל בין פעילותם של מבטחים בכל הנוגע לתשלומים לבין פעילותן של חברות אחרות לעניין זה. כלומר פעילות הליבה של מבטח אינה פעילות של מתן שירותי תשלום. זאת, בניגוד לפעילותם של תאגידים בנקאיים ושל בעלי רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, שבמסגרת פעילות הליבה שלהם עוסקים בניהול חשבונות תשלום, הנפקה של אמצעי תשלום וסליקה של פעולת תשלום; שנית, לאחר בחינה מעמיקה שנערכה בנושא, עלה כי מתן האפשרות למבטחים לעסוק במתן שירותי תשלום בפיקוחה של רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, שבמסגרתה ייקבעו תהליכי רישוי ואסדרה ייעודיים לעיסוק זה, עלול ליצור מצב של ארביטראז' רגולטורי. זאת, מכיוון שגוף מוסדי עלול לנצל את הפערים באסדרה ובפיקוח של רגולטורים שונים בתחום שירותי התשלום לטובתו. מצב זה יכול להיווצר משום שעם אפשרות זו, יש שתי דרכים שונות בעבור גוף מוסדי לעסוק בשירותי תשלום: הראשונה היא הקמת תאגיד ייעודי לצורך הפעילות, ואחזקתו תחת חברת האחזקות של הגוף המוסדי. במצב זה, התאגיד יהיה כפוף לפיקוחה של רשות ניירות ערך ותחול עליו האסדרה שקבעה הרשות. יש לציין כי דרך זו היא הדרך שבה פועלים הגופים המוסדיים בעיסוקים רבים אחרים, במקומות שבהם חלה עליהם חובת ייחוד עיסוק - כדוגמת קופות גמל, קרנות נאמנות, ניהול תיקים ועוד; הדרך השנייה היא באמצעות התאגיד שהוא בעל רישיון מבטח. במצב זה, על התאגיד תחול האסדרה שנקבעה על ידי רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון. קביעת ההסדר האמור משמעותה העמדת שתי חלופות אלה לפני הגופים המוסדיים, עניין שיהווה פתח לניצול של ארביטראז' רגולטורי. חשש נוסף שעולה מעיסוקו של מבטח במתן שירותי תשלום הוא בדבר אפקטיביות הפיקוח על מבטחים שיעסקו בפעילות מתן שירותי תשלום. זאת, עקב החשש להשפעה צולבת בין פעילותם של המבטחים כנותני שירותי תשלום לבין פעילותם כמבטחים, באופן שיקשה על הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון לפקח על שתי פעילויות אלה תחת תאגיד אחד ויסיט את המיקוד הפיקוחי מהפעילות הביטוחית לפעילות שירותי התשלום, וזאת על אף חשיבות הפיקוח על הביטוח והתפקיד המרכזי שיש למבטחים במערכת הפיננסית. חשש זה ניתן לצמצם באופן משמעותי באמצעות הפרדה תאגידית בין הפעילויות השונות - כך יהיה ניתן לפקח ולאכוף את ההוראות לעניין פעילותם של מבטחים באופן נקי ונפרד מפעילותו של הגוף המוסדי במתן שירותי תשלום. לנוכח האמור לעיל, כלומר מאחר שאין מדובר בפעילות אינהרנטית לפעילות מבטח ועקב האפשרות של ארביטראז' רגולטורי והחשש בדבר אפקטיביות הפיקוח על מבטחים, מוצע לקבוע כי מבטח לא יוכל לעסוק במתן שירותי תשלום. עם זאת, יובהר כי האיסור חל לגבי מבטח, אך אינו חל על בעל השליטה במבטח ועל כן עומדת לבעל השליטה האפשרות להקים חברה אחות למבטח שתעסוק בשירותי תשלום ושתפוקח על ידי רשות ניירות ערך, כפי שנעשה כיום בפעילויות פיננסיות שונות של הגופים המוסדיים. לסעיף 3 לחוק המוצע לסעיפים קטנים (א) ו–(ב) מוצע לקבוע כי חובת הרישיון לפי סעיף 2(א) למתן שירותי תשלום לא תחול על הגופים המנויים בסעיף קטן (א) שמחזיקים ברישיון אחר שמסדיר כבר כיום את פעילותם כנותני שירותי תשלום תחת פיקוח והסדרה אחרים. כך, מוצע לפטור מחובת הרישיון כאמור את אלה: תאגיד בנקאי (שלפי ההגדרה המוצעת בחוק המוצע, כולל גם תאגיד עזר כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי)); בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי (כיום, חברות כרטיסי האשראי) וכן תאגיד שבשליטתו, כהגדרת המונח "שליטה" בחוק הבנקאות (רישוי); בנק הדואר; בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (המספק שירותי בנקאות זעירה לחבריו); מפעיל מערכת מבוקרת כמשמעותו בחוק מערכות תשלומים, בפעילותו כמפעיל מערכת מבוקרת לפי חוק מערכות תשלומים. פעילותם של גופים אלה כנותני שירותי תשלום אינה כלולה בחוק המוצע, והחוק המוצע אינו נועד להסדירה או לרשותה. יובהר כי הפטור הניתן למפעיל מערכת מבוקרת נדרש עקב החשש שפעילותו לפי חוק מערכות תשלומים עלולה לעלות לכדי שירותי תשלום לפי החוק המוצע. בפסקה (6) לסעיף קטן (א), מוצע לקבוע כי חובת הרישיון למתן שירותי תשלום לא תחול על מי שעיסוקו במתן שירות תשלום בהיקף מצומצם, בסכום מוגבל, למספר לקוחות קטן או במספר עסקאות קטן, בהתאם לתקנות שיקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, בדבר היקף המוצרים והשירותים שייכללו בפטור זה. יצוין כי פטור דומה קיים בדירקטיבת ה־PSD2, ומטרתו להימנע מיצירת נטל של חובת רישוי בעבור פעילות תשלום מוגבלת בהיקפה שהסיכונים הנובעים ממנה הם מצומצמים. גופים הזכאים לפטור האמור בפסקה זו נדרשים לפנות בפנייה מוקדמת באמצעות מסירת הודעה מראש לרשות. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, יקבע את הפרטים שיש לכלול בהודעה, וכן מסמכים ודוחות שיצורפו אליה. כמו כן, הרשות תקבע בכללים הוראות בדבר אופן ומועדי מסירת ההודעה האמורה ועדכונה, כל זאת כדי שהרשות תוכל לבחון אם המודיע עומד בדרישות לתחולת הפטור. יצוין כי לעניין החוק המוצע וכן לעניין חוק שירותי תשלום, שירות שבמסגרתו הונפק אמצעי תשלום מסוים ב'מערכת סגורה', כלומר שניתן באמצעותו לרכוש מוצרים או שירותים הנמכרים רק על ידי מנפיק אמצעי התשלום כאמור, אינו נכלל בהגדרת "שירותי תשלום" המוצעת בחוק המוצע ולא בהגדרת "שירותי תשלום" הקיימת בחוק שירותי תשלום, ולכן לא נדרש בחובת רישיון לפי החוק המוצע. כך למשל, קמעונאי המאפשר ללקוחותיו לרכוש תווי שי או תווי קנייה, בעבור עצמם או בעבור אחרים, שניתן לממש אותם ולרכוש באמצעותם רק שירותים או מוצרים של אותו קמעונאי - תווי שי אלה לא ייחשבו כאמצעי תשלום, ולכן העמדתם ללקוחות ומימושם בחנויות של הקמעונאי לא ייחשבו כשירותי תשלום. זאת בשונה ממי שמנפיק שובר מתנה או תו שי המאפשר למחזיק השובר או התו לרכוש מוצרים או שירותים גם מבתי עסק אחרים, שאינם בבעלות המנפיק עצמו. לסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי שר האוצר רשאי לקבוע גופים נוספים שחובת הרישיון או האישור לפי סעיף 2, לשם מתן שירותי תשלום או שירות ייזום בסיסי, לא יחולו עליהם, דרך כלל או לגבי סוג מסוים של שירות תשלום שהם נותנים, וכן לקבוע תנאים שיחולו על מתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי בידי גוף כאמור. מוצע כי תקנות כאמור לעניין חובת הרישיון לפי סעיף 2 ייקבעו לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, ולעניין חובת האישור לפי סעיף 2 - לפי הצעת מאסדר יוזם התשלום או בהתייעצות עימו. לסעיף 4 לחוק המוצע לסעיף קטן (א) מוצע לקבוע תנאים, כמפורט להלן, שבהתקיים כולם הרשות תהיה רשאית להעניק רישיון למבקש רישיון שירות תשלום או רישיון ייזום בסיסי, לפי העניין: (1)  הוא מאוגד כחברה לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999 (בפרק זה - חוק החברות), או שהוא חברת חוץ הרשומה לפי סעיף 346 לחוק החברות; (2)  מבקש הרישיון הוא בעל אמצעים טכנולוגיים מתאימים לשם ביצוע פעילות של שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, ומיומנות בהפעלתם, באופן שמבטיח את אמינות המערכות שבאמצעותן יינתנו השירותים, ואת קיום הוראות החוק המוצע וחוק שירותי תשלום, לרבות הוראות בעניין אבטחת מידע, הגנת סייבר וניהול סיכונים, ולעניין מי שמבקש לעסוק במתן שירות תשלום - גם בעניין המשכיות עסקית. מטרת דרישה זו היא שמבקש הרישיון יניח את דעתה של הרשות שהוא מחזיק באמצעים, מערכות מחשוב ותקשורת וכוח אדם מקצועי שיאפשרו לו לעמוד בחובותיו כלפי לקוחותיו וכלפי גורמים נוספים. בשל אופי הפעילות שבמסגרתה מחזיק בעל רישיון לעיתים כספים של לקוח או לוקח חלק בהעברתם של כספים מחשבון תשלום אחד לאחר, יושם דגש מיוחד על עמידה בדרישות אבטחת מידע, הגנת סייבר וניהול סיכונים של בעל רישיון. כחלק מניהול הסיכונים שנדרש בעל הרישיון לבצע, יושם דגש, בין השאר, גם על ניהול הסיכונים התפעוליים הכרוכים בפעילות בעל הרישיון, וזאת לנוכח השפעותיהן האפשריות של תקלות תפעוליות על פעילותם התקינה של שאר נותני שירותי התשלום שמולם פועל בעל הרישיון, ושל מערכות התשלומים המבוקרות שבהן הוא משתתף, ככל שהוא משתתף כאמור. בשל כך שחברת תשלומים לוקחת חלק בהעברתם של כספים בין חשבונות, נדרש כי היא תעמוד בתנאים נוספים בכל הנוגע להמשכיות עסקית. דרישות אלה יהיו מותאמות להיקף, סוג ומאפייני הפעילות של מבקש הרישיון לפי החוק המוצע; (3)  מבקש הרישיון יחויב להציג לפני הרשות תוכנית עסקית. נוסף על כך, מבקש רישיון שירותי תשלום יידרש להציג לפני הרשות הצהרה על אמצעים כספיים ומקורות מימון. כל אלה נדרשים כדי להעיד על יכולתו של מבקש הרישיון לתת את שירות התשלום או ייזום בסיסי המבוקש על ידו ולעמוד בהוראות החוק המוצע ובחוק שירותי תשלום. כמובן שגם בעניין זה יותאמו הדרישות להיקף, לסוג ולמאפייני הפעילות של מבקש הרישיון לפי החוק המוצע; (4)  מבקש הרישיון יחויב לעמוד בדרישה שתקבע הרשות לקיומו של הון עצמי, ביטוח או בטוחה אחרת. ההון העצמי נדרש לבחינת איתנותם הפיננסית ויציבותם של מבקשי רישיון, לעומת דרישת הביטוח או בטוחה אחרת, אשר מיועדת לוודא כי למבקש הרישיון מקור לכיסוי חבותו ואחריותו המקצועית למתן השירותים המבוקשים על ידו, בהתאם להוראות החוק המוצע ולהוראות שנקבעו מכוחו. הרשות תהיה רשאית לקבוע דרישות שונות לקיום דרישת ההון העצמי, ביטוח או בטוחה אחרת, בהתחשב בהיקף שירותי התשלום שהמבקש מתכוון לתת, סוג השירות של מבקש הרישיון ובעל הרישיון, והסיכונים השונים הנובעים מפעילותו, כאמור בסעיף 25(א) המוצע ובהלימה לדרישות שנקבעו לעניין זה בדירקטיבת ה–PSD2. גמישות בהתאמת החובה למאפייני נותן השירות תאפשר גם את כניסתם של בעלי רישיון חדשים לישראל המציעים שירותים שונים ומגוונים לציבור הלקוחות בישראל; (5)  לא תלוי ועומד לגבי המבקש צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (בפרק זה - חוק חדלות פירעון), בית המשפט לא מינה כונס נכסים לנכסי מבקש הרישיון או ציווה על פירוקו, והמבקש לא החליט על פירוקו מרצון; (6)  לעניין מבקש רישיון שירותי תשלום, אם קיים בעל שליטה בו - מתקיימים בבעל השליטה התנאים לקבלת היתר שליטה לפי סעיף 10 המוצע כפי שיפורט להלן. לסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי הרשות תוכל לסרב לתת רישיון, אף על פי שהתקיימו כל התנאים המפורטים בסעיף  קטן (א), מטעמים שבטובת הציבור או בשל טעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש הרישיון, של בעל שליטה בו, או למהימנותו של נושא משרה בכירה בו או בבעל השליטה בו, וזאת בלבד שנתנה למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מקרב עובדי הרשות, בדרך שהורתה. יובהר כי העילה לסירוב למתן רישיון לפי סעיף זה היא רחבה ונוגעת לטעמים שבטובת הציבור וליכולתו של מבקש הרישיון לעמוד בדרישות החוק השונות, ובפרט אלה הנוגעות להחזקת כספי הלקוחות, התחברות למערכות התשלומים, אבטחת מידע, ופעילות לטובת לקוחותיו. כך למשל יישקלו שיקולים הנוגעים לעבר פלילי רלוונטי של מבקש הרישיון או הגורמים שצוינו. לסעיף 5 לחוק המוצע מוצע לקבוע כי בקשה לרישיון שירותי תשלום או רישיון ייזום בסיסי, תוגש לרשות. בבקשה יפרט מבקש הרישיון את סוג הרישיון שאותו הוא מבקש, כלומר רישיון שירותי תשלום או רישיון ייזום בסיסי. בבקשה לרישיון שירותי תשלום יציין המבקש גם את סוג שירות התשלום שהוא מבקש לתת, אחד או יותר. לבקשה לרישיון יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת הרישיון כאמור בסעיף 4 המוצע, ובכלל זה התוכנית העסקית של מבקש הרישיון, ולעניין בקשה לרישיון שירותי תשלום - גם הצהרה בדבר האמצעים הכספיים שלו. מוצע כי הרשות תקבע בכללים פרטים שיכלול המבקש במסמכים אלה, וכן רשאית היא לקבוע בכללים מסמכים ודוחות נוספים שייכללו בבקשה או שיצורפו לה. נוסף על כך, כדי לאפשר לרשות לקבל החלטות מבוססות ומנומקות בבקשות הרישיון שיוגשו אליה, מוצע לקבוע כי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך, יהיו רשאים לדרוש באופן פרטני ממבקש הרישיון פרטים, מסמכים או דוחות נדרשים נוספים. לסעיף 6 לחוק המוצע מוצע לקבוע כי ברישיון שירות תשלום יפורט, בין השאר, סוג שירות התשלום, אחד או יותר, כמפורט בהגדרה של "שירותי תשלום", שרשאי בעל הרישיון לתת. מוצע לקבוע כי הרשות תהיה רשאית לקבוע ברישיון שירותי תשלום או ברישיון ייזום בסיסי תנאים שיחולו על בעל הרישיון, וכן לשנות תנאים אלה ובלבד שלא תשנה את התנאים כאמור אלא לאחר הודעה מנומקת ומתן זכות טיעון לבעל הרישיון. לסעיף 7 לחוק המוצע מוצע לקבוע הסדר לעניין ביטול והתליה של רישיון. הסדר זה דומה במהותו להסדר הקבוע היום בחקיקה לגבי גופים אחרים המפוקחים על ידי הרשות. כך למשל סעיף 7 לחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021 (בפרק זה - חוק שירות מידע פיננסי), הקובע את ההסדר לביטול או התליה של רישיון נותן שירות מידע פיננסי, סעיף 45ה לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (בפרק זה - חוק ניירות ערך), הקובע את ההסדר לביטול רישיון של בורסה, סעיף 44כג לחוק ניירות ערך הקובע את ההסדר לביטול רישיון של זירת סוחר, וסעיף 10 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (בפרק זה - חוק הייעוץ), הקובע את ההסדר לביטול רישיון לבעל רישיון לפי חוק הייעוץ. לסעיף קטן (א) מוצע לקבוע את העילות שלפיהן רשאית הרשות לבטל רישיון או להתלותו, בהחלטה מנומקת בכתב, כלהלן: הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי; אם חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור בסעיף 4(א) או (ג) המוצע או שהוא הפר תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיונו לפי סעיף 6 המוצע; במקרה שבו בעל רישיון הפר הוראה מההוראות לפי החוק המוצע, שכוללות, בין השאר, הוראות שקבעה הרשות מכוח החוק; בעל הרישיון לא החל במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון או שהפסיק לתת את השירות במשך שנתיים רצופות; מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנות בעל הרישיון. נסיבות אלה ייבחנו לגבי בעל הרישיון, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בבעל הרישיון או בבעל שליטה בו, כאשר הנסיבות ייבחנו בראי בעל הרישיון והאם הפגם במהימנות אצל אחד מהגורמים המצוינים בסעיף גורע ממהימנות בעל הרישיון; או בהתקיימם של טעמים שבטובת הציבור המצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו. לסעיף קטן (ב) מוצע לאפשר לרשות לקבוע רשימת נסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(5) שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בעל רישיון, בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו. רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ואינה טעונה פרסום ברשומות. הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה ומועד תחילתו, תפורסם ברשומות. לסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי אם סבר יושב ראש הרשות כי פגם כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6) ניתן לתיקון, הוא רשאי להורות לבעל רישיון לתקנו ולהורות על אופן התיקון והמועד לתיקון. חלפה התקופה והפגם לא תוקן להנחת דעת יושב ראש הרשות, רשאית הרשות לבטל או להתלות את הרישיון כאמור בסעיף קטן (א). לסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע את זכות השימוע של בעל רישיון לפני הרשות בטרם ביטלה או התלתה את הרישיון, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים התליית רישיון באופן מיידי, שכן אז מוצע לאפשר ליושב ראש הרשות לנקוט אמצעי של התליית רישיון באופן מיידי בהחלטה מנומקת בכתב, ובלבד שתינתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך ככל האפשר לאחר התליית הרישיון ולא יאוחר מ־30 ימים לאחר ההתליה. מטרתה של סמכות זו היא להפסיק באופן מיידי את מתן שירות התשלום או שירות ייזום התשלום בידי בעל רישיון במקרים שבהם יושב הראש מצא כי הדבר נדרש, בין השאר מקום שבו מתעורר חשש בתחום אבטחת המידע של בעל הרישיון, מעשי רמייה של בעל הרישיון או סיכון למערכות התשלומים. לסעיף קטן (ה) מוצע לקבוע כי הרשות תפרסם הודעה באתר האינטרנט שלה על ביטול או התליה של רישיון כאמור בסעיף זה, ובמקרה של התליית רישיון תפרסם הרשות גם את תקופת ההתליה. לסעיף 8 לחוק המוצע מוצע לקבוע כי גם מי שרישיונו בוטל או הותלה, חייב למלא אחרי כל ההוראות החלות על בעל רישיון לפי החוק המוצע ולפי חוק שירותי תשלום, כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון או התלייתו. הוראות אלה כוללות כמובן הוראות שקבעה הרשות מכוח החוק המוצע או מכוח חוק שירותי תשלום. בחוק שירותי תשלום קיימות, למשל, הוראות בדבר מבנה, צורה וגישה לחוזה מתן שירותי התשלום ואופן סיומו, הוראות גילוי נאות, איסור הטעיה ומסירת מידע ללקוח, הוראות בדבר ביצוע פעולת תשלום, הפסקתה והאחריות לביצועה, לרבות במקרה של כמה נותני שירותי תשלום המעורבים במסגרת פעולת תשלום אחת, הוראות בדבר הקפאת השימוש באמצעי תשלום, חלוקת האחריות במקרה של שימוש לרעה באמצעי תשלום וכן הוראות לעניין הרשאה לחיוב. לעניין ההסדר המוצע בסעיף זה, יושב ראש הרשות, או עובד שהוא הסמיכו לכך, רשאי לתת למי שרישיונו בוטל או הותלה הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על לקוחות שהתקשרו עימו לפני ביטול הרישיון או התלייתו. עם זאת יובהר כי אין בכך כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל או הותלה מאחריותו למילוי התחייבות שנתן לפני ביטול הרישיון או התלייתו. הוראות דומות, שתכליתן להבטיח ללקוחות את המשך עמידת בעלי הרישיון בהתחייבויות שניתנו כלפיהם לפני שבוטל או הותלה הרישיון, קיימות בסעיף 8 לחוק שירות מידע פיננסי ובסעיף 24 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים. לסעיף 9 לחוק המוצע מוצע לקבוע כי בעל רישיון שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון, או שהחליט על פירוקו מרצון או על חיסול עסקיו, דרך כלל או בתחום עיסוק מסוים, או שנפתחו בעניינו הליכי פירוק, בין ביוזמתו ובין שלא ביוזמתו, יודיע על כך לרשות באופן מיידי, וכי יחולו עליו, בשינויים המחויבים, ההוראות הקבועות בסעיף 8 לחוק המוצע העוסק בבעל רישיון שרישיונו בוטל או הותלה. לסעיפים 10 עד 13 לחוק המוצע מוצע לקבוע כי המבקש לשלוט בחברת תשלומים יידרש להיתר שליטה מאת הרשות. הרשות תהיה רשאית לסרב להעניק היתר שליטה בחברת תשלומים, בשל כך שתלוי ועומד לגבי מבקש ההיתר צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון, או שהוכרז כפסול דין, ואם מבקש ההיתר הוא תאגיד - גם אם החליט על פירוקו מרצון, או שבית המשפט ציווה על פירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב, או מטעמים הנוגעים לטובת הציבור או למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בכירה בו. מוצע כי הדרישה לקבלת היתר שליטה בחברת תשלומים לא תחול על מי שהיה לבעל שליטה בחברת תשלומים מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, למשל בשל ירושה. בהמשך לכך גם מוצע לקבוע איסור למחזיק באמצעי שליטה בחברת תשלומים להעביר אותו לאחר ביודעו כי הנעבר זקוק להיתר שליטה ואין בידו היתר כאמור. הרשות תוסמך גם לבטל את היתר השליטה מאותן סיבות שבעטיין היא מוסמכת שלא להעניקו מלכתחילה בהחלטה מנומקת בכתב, אלא אם כן סבר יושב ראש הרשות כי פגם שבשלו רשאית הרשות לבטל את היתר השליטה, ניתן לתיקון, שכן אז רשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון. אם חלף המועד שהורה יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאית הרשות לבטל את היתר השליטה. היה אדם לבעל שליטה בחברת תשלומים בלא שקיבל את היתר הרשות לכך, תהיה הרשות רשאית להטיל עליו סנקציות כדוגמת הוראה למכור את אמצעי השליטה או "הרדמת אמצעי השליטה" באמצעות איסור למנות דירקטורים או פיטורי דירקטורים שמונו על ידי בעל השליטה, איסור על הצבעה באסיפות הכלליות ועוד. יתרה מכך, במקרה שהרשות הורתה לבעל שליטה שאינו מחזיק בהיתר שליטה למכור את אמצעי השליטה, אך בעל השליטה לא פעל כאמור, יהיה רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה. לסעיף 14 לחוק המוצע מוצע לקבוע כי מאסדר של גוף המנוי בסעיף 3(א)(1) עד (4) המוצע וכן מאסדר של חברת תשלומים, גוף מוסדי, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בעל רישיון שירות מידע פיננסי או של גוף אחר שנקבע לפי סעיף 2(ו) המוצע, יהיה רשאי לתת לגוף האמור שביקש זאת, אישור למתן שירות ייזום תשלום, כלומר שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם (מלבד לגבי חברת תשלומים שנדרשת לרישיון למתן שירותי תשלום לצורך שירות ייזום מתקדם), לפי העניין ולפי סוג הגוף שיכול לקבל אישור כאמור לפי סעיף 2 המוצע, ובלבד שמתקיים לגביו האמור בסעיף 4(א)(2) ו–(3) המוצע בנוגע לעמידה בתנאי המיומנות הטכנית והאמצעים הטכנולוגיים המתאימים הנדרשים לשם מתן שירות ייזום תשלום שהוא מבקש לתת וכן תוכנית עסקית המעידה על יכולתו לתת את השירות האמור. יובהר כי אישור כאמור יוכל להינתן גם בדרך של מתן תעודה חתומה דיגיטלית (סרטיפיקט) שהנפיק המאסדר, לצורך קבלת גישה לחשבון תשלום המנוהל על ידי מנהל חשבון תשלום באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום, לפי החוק המוצע. זאת ועוד, מוצע לקבוע כי אם מצא המאסדר שמבקש האישור אינו ראוי לעסוק במתן שירות ייזום תשלום, בשל טעמים שבטובת הציבור, רשאי הוא שלא לתת לו אישור אף אם מתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף 4(א) (2) ו–(3) המוצע, ובלבד שניתנה לו זכות שימוע. במסגרת זו, רשאי המאסדר לשקול, לדוגמה, שיקולים הנוגעים לעיסוקים האחרים המותרים לפי דין לגוף הפיננסי המפוקח ולהשפעת העיסוק בשירות ייזום תשלום עליהם. לסעיף 15 לחוק המוצע מוצע לקבוע כי בקשה לאישור תוגש למאסדר. בבקשה יפורט אם מבקש האישור מבקש לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם, לפי העניין, וכן יצורפו לבקשה מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת האישור, ובכלל זה תוכנית עסקית של מבקש האישור. המאסדר יהיה רשאי לקבוע בהוראות מאסדר פרטים שייכללו בתוכנית העסקית כאמור וכן פרטים, מסמכים ודוחות שיצורפו לה. נוסף על כך, כדי לאפשר למאסדר לקבל החלטות מבוססות ומנומקות בבקשות האישור שיוגשו אליו, מוצע לקבוע כי המאסדר או עובד מטעמו, יהיה רשאי לדרוש באופן פרטני ממבקש האישור פרטים, מסמכים או דוחות נוספים. לסעיף 16 לחוק המוצע מוצע לקבוע כי הוראות סעיף 6 המוצע שמכוחו תהיה הרשות רשאית לקבוע תנאים נוספים שיחולו על בעל רישיון, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין תנאי האישור שמאסדר הגוף יהיה רשאי לקבוע. לסעיף 17 לחוק המוצע מוצע לקבוע שהעילות שלפיהן רשאי מאסדר לבטל אישור או להתלותו, בהחלטה מנומקת בכתב ובכפוף לחובת שימוע, יהיו כלהלן: האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי; אם חדל להתקיים בבעל האישור התנאי למתן האישור כאמור בסעיף 14(א) או (ב) המוצע, לפי העניין, או שהוא הפר תנאי מהתנאים שנקבעו באישור לפי סעיף 16 המוצע; במקרה שבו בעל האישור הפר הוראה מההוראות לפי החוק או הוראת מאסדר; המאסדר התלה את הרישיון שנתן לפי דין אחר לבעל האישור לשם עיסוקו בתחום הפיננסי, ולעניין גוף שנקבע בסעיף 2(ו) המוצע ושאינו בעל רישיון כאמור - המאסדר הגביל לפי דין את פעילותו הפיננסית; או בהתקיימם של טעמים שבטובת הציבור המצדיקים את ביטול האישור או את התלייתו. לעניין התליית הרישיון שניתן לפי דין אחר לבעל האי…