הצעת חוק עוסק זעיר, התשפ"ג-2023

מוצע להכיר במעמד חוקי של'עוסק זעיר', במטרה להפחית את הנטל הרגולטורי על עסקים בעלי הכנסות נמוכות. כיום עוסק שהכנסותיו אינן עולות על %60 מן השכר הממוצע במשק נדרש לפתוח תיק במס הכנסה, במע"מ, ובביטוח הלאומי, למרות שבפועל לרוב לא יידרש לשלם מס הכנסה מהכנסותיו או לגבות מע"מ בגין עסקאותיו. כדי לצמצם את חסמי הפתיחה של עסקים זעירים ולפשט את ההליך מוצע לקבוע מעמד עוסק זעיר של מי שהפדיון השנתי מעיסוקיו כעוסק זעיר אינו עולה על %60 מן השכר הממוצע במשק. עוסק זעיר יהיה פטור מגביית מע"מ עבור עסקאותיו וידווח על הכנסותיו באמצעות מערכת מקוונת שתחסוך את פתיחת התיק. בנוסף מוצע כי עוסק זעיר שהפדיון מעיסוקו כעוסק זעיר בשנת המס בצירוף שאר הכנסותיו מיגיעה אישית באותה שנה אינם עולים על סך %60 מהשכר הממוצע במשק, יהיה פטור מתשלום מס הכנסה וישלם שיעור של %5 מהכנסותיו למוסד לביטוח לאומי עבור דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. עוסק זעיר שאינו עומד בקריטריון זה יחויב בתשלום מס הכנסה בשיעור של %35 על הכנסותיו מהעיסוק הזעיר, אך יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. בנוסף, החוק נועד להסיר חסמים ולאפשר התקשרות יעילה עם עוסקים זעירים המתקשרים עם בתי עסק אחרים בהעסקה חלקית ומוגבלת, ולעיתים עיסוקם עם לקוחות רבים במקביל. אחד החסמים הרגולטורים העומדים בפני העוסק הזעיר הוא החשש כי התקשרות עמו תיצור יחסי עבודה בינו ובין הלקוח ותחייב את הלקוח בעלויות נוספות ובחובות סוציאליות שהוא מתקשה לצפות. החשש מהתקשרותם של לקוחות עם עובד זעיר גדל עוד יותר בשל העובדה שיחסי העבודה אינם מוגדרים בחוק. יחסים אלו הם פרי יצירתה של הפסיקה ונקבעים על ידי בתי המשפט או בתי הדין לעבודה ממקרה למקרה על פי מבחנים נסיבתיים. יתר על כן, הכנסותיו הזעירות יחסית של העוסק הזעיר עלולות להביא את בתי המשפט או בתי הדין לקבוע כי קיים יחס של פערי כוחות בין הצדדים ופערי כוחות אלו מחייבים הכרה בקיומם של יחסי עבודה. החשש מהתקשרות עם העוסקים הזעירים מהווה חסם משמעותי עבורם ופוגע בהכנסתם; וחסם עבור עסקים המבקשים להתקשר איתם. מטרת חוק זה היא לאפשר לעוסק הזעיר להתקשר עם לקוחות באופן שלא יהיה ספק כי הוא פועל כספק או נותן שירות עצמאי, בלי ליצור יחסי עבודה ומבלי שיתחייבו בחובות העובד והמעביד. עם זאת מוצע כי במקרים מסוימים החזקה כי אין מדובר ביחסי עובד ומעביד תהיה ניתנת לסתירה על ידי הצדדים. בנוסף מוצע כי הסמכות לדון בסכסוכים שבין הצדדים לעסקה יהיו בבתי המשפט האזרחיים רגילים ולא בבתי הדין לעבודה העוסקים בסכסוכי עבודה. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת אריאל קלנר וקבוצת חברי הכנסת)פ/23/2366(, על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן)פ/24/2361(, ועל ידי חברת הכנסת איבתיסאם מראענה)פ/24/2917(. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת אביר קארה וקבוצת חברי הכנסת)פ/24/1241(, על ידי חבר הכנסת שלמה קרעי)פ/24/1644(ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת דוד ביטן)פ/25/579(, על ידי חברת הכנסת שרן מרים השכל)פ/25/580(, על ידי חבר הכנסת בועז ביסמוט)פ/25/581(, על ידי חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון)פ/25/1472(, על ידי חבר הכנסת אריאל קלנר)פ/25/2300(ועל ידי חבר הכנסת עידן רול)פ/25/2833(. הצעת החוק זהה לפ/25/2833 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. --------------------------------