הצעת חוק העונשין (תיקון - ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ג-2023

)א()5(קובע: "העושה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חודשים: משוטט בחצרים או בקרבתם או בדרך או בכביש או בסביבתם, או במקום ציבורי, והכל בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהוא נמצא שם שיטוט בחצרים, בדרכים ובמקומות ציבוריים בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהמשוטט נמצא שם שגבולותיה אינם ברורים, יסודותיה רחבים ביותר, ואשר ניסוחה הרחב מקשה על הציבור לעמוד על לנהוג ולפעול לאכיפת האיסור. להמשך קיומה, בשים לב לאופי ותדירות השימוש בה על ידי רשויות האכיפה. עמימות ונטייה להיווצר ולהתגלות כמעט באופן בלבדי כתוצאה מחיכוך בין שוטר לאזרח, הופכת את הקהילה האתיופית, זרים וכיוצא באלה, ולאפשר אפיון גזעי)"פרופיילינג"(רחב היקף. עניינו של סעיף 216 בחוק העונשין, התשל"ז–1977, הוא "התנהגות פסולה במקום ציבורי". סעיף קטן למטרה אסורה או פסולה". הסעיף שמכונן את עבירת "השוטטות", קובע איסור פלילי כללי ועמום על למטרה אסורה או פסולה. בכך, מהווה עבירת השוטטות עבירה ייחודית בדין הפלילי הישראלי עבירה ההתנהגות האסורה ולהימנע ממנה, ומקנה לרשויות האכיפה שיקול דעת רחב ביותר וחריג בהיקפו כיצד עבירות "רכות" מסוג זה, שמפלילות קשת רחבה ולא מובהקת של התנהגויות ומקשות על הציבור לכלכל את צעדיו ולהימנע מביצוע המעשים האסורים, עומדות בניגוד לעיקרון החוקיות שלפיו אין מטילים עונש אלא לאחר אזהרה. די במאפיין זה של עבירת השוטטות כדי לחייב את בחינת ההצדקה עבירת השוטטות היא ייחודית אף ביחס לעבירות "רכות" וכוללניות אחרות משום שמעצם טבעה והגדרתה היא מועדת להיווצר כתוצאה מחיכוך בין שוטר לאזרח. מאפיינים אלו של העבירה – כוללניות, עבירת השוטטות לעבירה שעשויה להוביל לפגיעה חסרת פרופורציה בבני מיעוטים, ערבים, חרדים, בני בעוד עמימות העבירה מותירה פתח רחב ביותר לשוטר ברחוב לפעול בהתאם לשיקול דעתו, ניסיונו וגם דעותיו הקודמות והמוקדמות, שיקול דעת זה כמעט ואינו נתון לביקורת שיפוטית, משפטית של