הצעת חוק ביטול המינהל האזרחי, התשפ"ג-2023

החל משחרור שטחי יהודה ושומרון בשנת 1967, מצויות הסמכויות המינהליות ביהודה והשומרון בידי אלוף פיקוד המרכז כמפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור. סמכויות אלו הואצלו לקציני מטה)קמ"טים(לפי תחומי עיסוק שונים ולאחר מכן רוכזה כל הפעילות המינהלית האזרחית בידי המינהל האזרחי, אשר הוקם בשנת 1981 בצו מיוחד. במהלך השנים חלו תמורות נרחבות באופן פעולת המינהל האזרחי הן בשל ההתפתחות הנרחבת של ההתיישבות הישראלית ביהודה והשומרון, והן בשל הצמצום הדרמטי במספר תושבי האזור הנתונים תחת סמכות המינהל האזרחי – כפועל יוצא של הסכמי אוסלו. תמורות אלו באו לידי ביטוי ב"זליגת" פעולות מינהל נרחבות מידי המינהל האזרחי לידי משרדי הממשלה בישראל, בעיקר בכל הקשור לניהול חייהם האזרחיים של תושבי ההתיישבות הישראלית, וכן בהעברת סמכויות נרחבות לידי הרשות הפלשתינית בכל הקשור לניהול חייהם האזרחיים של תושבי שטחי A ו-B. מבט על המתרחש כיום ביהודה והשומרון מעלה כי המצב שנוצר למעשה הוא שלמעלה מ-000,400 אזרחי ישראל מצויים תחת שלטון צבאי בו החיים האזרחיים מנוהלים בערבוביה של רשויות המינהל האזרחי ומשרדי הממשלה בישראל, ובמקביל כ-000,120 ערבים תושבי שטחי C)המספר המדויק איננו ידוע אף למינהל האזרחי(אינם מצדיקים את קיומו של המינהל האזרחי, על שלל עובדיו ומשרדיו. בנוסף לכך, כתוצאה מהתפתחות מנגנון המינהל האזרחי משנת 1981 ועד להיום, התפתחות אשר נעשתה ללא תכנית כוללנית ומתוך צרכים פרטניים אד-הוק, נוצר גוף מעורב אשר מנוהל גם לפי פרמטרים "אזרחיים" וגם לפי פרמטרים "צבאיים", אשר חלק מעובדיו הם אזרחים וחלקם חיילים בסדיר ובקבע. התנהלות זו מובילה לכשלים רבים ביעילות המינהל האזרחי ובשירות הניתן על ידו לאוכלוסייה המתגוררת ביהודה והשומרון. 3 ק"מ התשמ"ב, עמ' 56.