הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - התמודדות עם עינויי דין), התשפ"ג-2023

במספר אמנות בין-לאומיות שישראל חתומה עליהן, כזכות למשפט ללא שיהוי מיותר. הפעילות השנתי והשוואתו למקובל בעולם. התקנים, כך שבתוך שבע שנים מספר השופטים יעמוד על היעד שנקבע. זו, שר המשפטים יציג דוח שנתי בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום מחקרים רבים אמדו את העומס הכבד הקיים על מערכת המשפט בישראל. עומס זה יוצר התארכות של הליכים משפטיים. התארכות כזו בהליכים אזרחיים מקטינה את היעילות הכלכלית, לדוגמה, קיום חוזים מתעכבים בהמתנה להחלטת בית משפט כיצד לבצע אותם ואם היו הפרות. בהליכים פליליים, העומס יוצר עינוי דין, מצב שבו משפטו של אדם מתארך ללא סיבה מוצדקת. הימנעות מעינוי דין מעוגן כיום בישראל ישנם כשמונה שופטים עבור כל מאה אלף אזרחים, לעומת ממוצע השופטים במדינות ב-OECD של כ-22 עבור כל מאה אלף אזרחים. זמן הטיפול בתיקים משפטיים בישראל ארוך גם הוא, כך לדוגמה תיק תביעה אזרחי רגיל נמשך כ-36 שעות עבודה, ותיק פלילי רגיל נמשך כ-32 שעות עבודה. זמן הטיפול, בשילוב עם מספר השופטים הקטן יוצר מצב שבו הטיפול בתיקים עשויים להימשך לאורך שנים רבות. המסקנה העולה מנתונים אלו היא שיש להוסיף 222 שופטים נוספים רק כדי לעמוד במחזור על כן, מוצע בהצעת חוק זו לעגן את מספר תקני השפיטה בישראל שיוצמדו לממוצע ה-OECD, כלומר שמספר השופטים לכל 000,100 אזרחים לא יפחת מ-22 שופטים. בהצעת החוק נקבע מנגנון הגדלת בנוסף, כדי שהגדלת מספר השופטים תהיה יעילה, יש להגדיל משמעותית את התשתיות הפיזיות והאנושיות המאפשרות את קיום ההליכים המשפטיים. מוטל על הנהלת בתי המשפט להציג דוח המפרט את צרכיהם מבחינת תשתיות אלו, וכן המלצות להקמתן. על מנת לעקוב ולפקח אחרי ביצוע הצעת חוק