הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון - חובת בית המשפט לשמוע נפגעי עבירה כולל נפגעי מעשי טרור), התשפ"ג-2023

חוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א–2001 במתכונתו הנוכחית אינו מחייב את התביעה או את בית המשפט לשמוע את טענותיו של נפגע העבירה. בנוסף, החוק מעניק התייחסות מיוחדת לעבירות מין או אלימות. הצעת החוק מבקשת להדגיש את הזכויות של נפגעי עבירות הנובעות ממעשי טרור. בכלל זה להבטיח כי הרשויות ובית המשפט יידעו את נפגע העבירה באופן ישיר בנוגע לזכויות הנובעות מחוק זה, כולל בדבר הבעת עמדתו בפני הגורמים הרלוונטיים במהלך ההליך הפלילי. בהליך הפלילי נפגע העבירה אינו צד לתיק, ולכאורה המשפט יכול להתנהל בלעדיו, למרות שאת השלכות הפשע שביצע הנאשם הוא חווה על בשרו בצורה יום יומית. לכן, בלי לשמוע את טענותיו יש להניח שהשיקולים שינחו את השופטים יהיו לוקים בחסר או חד צדדיים. כאשר מדובר במשפט העוסק במעשי טרור הדבר צורם שבעתיים. במציאות הנוכחית הכרעות דין ניתנות לעיתים מבלי שבית המשפט נחשף לטענות נפגעי העבירה, אשר במקרה של פיגוע טרור או עבירת רצח איבדו את היקר להם מכל, וללא כל התייחסות לטענותיהם בגזר הדין. הצעת חוק זו באה לחייב את בית המשפט לשמוע את דבר נפגעי העבירה, הן במהלך המשפט לפני הכרעת הדין והן בגזר הדין. בנוסף, אם הנאשם יבקש חנינה, תהיה מחלקת החנינות במשרד המשפטים מחויבת לפנות לנפגע העבירה על מנת לקבל את עמדתו בכתב בנוגע לחנינה. דוגמא לכך מיני רבות, היא החלטת בג"ץ אשר דנה בהריסת בית המחבל שרצח את עמית בן יגאל הי"ד בה מתייחס כבוד השופט מני מזוז בהחלטתו בפירוט למצבם של אשת המחבל וילדיו, אך לא מזכיר אף לא במילה את משפחת הנרצח ומצבה: "העותרים דנן הם כאמור אשתו ושמונת ילדיו של המפגע, שבעה מהם קטינים, אשר מתגוררים בדירה נגדה הוצא צו ההחרמה וההריסה. לאשה ולילדים לא מיוחסת על ידי המשיבים מעורבות כלשהי במעשיו הנפשעים של אבי המשפחה.... מכאן שהפגיעה בבית מהווה בראש ובראשונה פגיעה באשתו ובילדיו שנותרו להתגורר בבית, ואשר הריסתו תותיר אותם חסרי קורת גג. בעתירה נטען עוד לעניין זה כי מדובר במשפחה קשת יום" (בגץ 4853/20 אבו בכר נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית, פסקה 5 לפסק דינו של כב' השופט מ' מזוז (10.8.2020)). ראוי לציין כי משפחתו של עמית בן יגאל הופיעה בפני השופטים ופרסה את טענותיה בנידון, אך השופט מזוז בחר שלא להתייחס לטענותיהם ולהגיב לכאבם, אלא להתייחס למצב משפחת המחבל בלבד ולהיותם משפחה קשת יום. חוסר ההתייחסות למשפחת הנפגע בהחלטתו מעוררת קושי. כך גם בשנת 2015 הגב' דבורה גונן ששכלה את בנה דני באה לבית המשפט העליון במטרה להשמיע את קולה כאמא שכולה. גב' גונן הביעה את כאבה בכך שבדיון על הריסת בית המחבל קולם של המשפחות והנרצחים אינו נשמע, גב' גונן פנתה לשופטים ואמרה בכאב: "הנרצחים הפכו לשקופים. הפכתם את