הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, התשפ"ג-2023

בבקעת הירדן חיים כיום אלפי אזרחי מדינת ישראל, שהדין הישראלי אינו חל עליהם במלואו ובכלל זה על היישובים שבהם הם חיים. כמו כן, היות שבאזורים אלו לא חל החוק הישראלי האזרחי, גם מערכות המשפט שפועלות בהם, הינן בתי הדין הצבאיים. דבר זה, יוצר קושי ומורכבות בתחומי חיים שונים, הן בצד הזכויות שנגרעות מהם והן בצד החובות שהם לא חייבים בהן. מדובר במציאות בלתי קבילה, הפוגעת בכבודם של תושבי "האזור" הישראלים, ומפלה אותם אל מול שאר אזרחי המדינה. במהלך השנים נוצרה הפליה בין אזרחי ישראל החיים ב"אזור" לבין אלה החיים בשאר הארץ. ב"אזור" מונהגת שיטת חקיקה פסיבית ונגררת, כך שנראה כי ממתינים למחדל הבא כדי להחיל את החוק שכבר קים בישראל, גם על ה"אזור". כך למשל, אישה אחרי לידה, שהינה תושבת "האזור", אזרחית ישראל ועובדת בתוך "האזור", נאלצה לחכות לצו אלוף בכדי להיות מוגנת מפני פיטורין בחצי השנה שלאחר הלידה וזאת בשונה מאישה שהיא אזרחית ישראל, אך אינה תושבת "האזור". כך נוצרת אפליה ברורה לפיה האזרח הישראלי תושב ה"אזור" שונה בצרכיו האזרחיים מאזרח ישראלי שאינו תושב ה"אזור". העדר ביטחון כלכלי זה ואי השוויון החוקי באים לידי ביטוי בעוד מספר לא מבוטל של חוקי מדינת ישראל שאינם חלים ב"אזור", משום שלא תורגמו לתקנות הצבאיות הנדרשות. כגון: תשלומי * האזורים והיישובים שייכללו בתוספת ייקבעו בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה.