הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הוראות לעניין עקרת בית), התשפ"ג-2023

בו כלכלית. בישראל, לקבלת קצבת אזרח ותיק בגיל פרישה. בבן זוגן. כך נגרם לנשים עוול כפול: הן גם לא קיבלו מעולם כל גמלה על עבודתן במשק הבית וגידול בערוב ימיהן. בניכוי מינימום דמי הביטוח הלאומי שהיה עליה לשלם עבור ענף הזקנה בלבד לו היתה נדרשת לשלמם רוזין)פ/24/2773(, על ידי חבר הכנסת איימן עודה וקבוצת חברי הכנסת)פ/24/2939(ועל שולחן הכנסת מיכאלי)פ/25/2349(. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז באדר התשפ"ג)2023.03.20("עקרת בית" הוא כינוי שהיה מקובל לנשים אשר השקיעו את מרבית שנותיהן במשימות אשר החברה בישראל עדיין לא מכירה בערכן הכלכלי – גידול ילדות וילדים ועבודות הבית המרובות. עקרת הבית היא מי שלא עבדה מחוץ לבית ולכן לא קיבלה משכורת, ופרנסתה היא למעשה הכנסתו של בן זוגה והיא תלויה חוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, התשנ"ה–1995)להלן – חוק הביטוח הלאומי(, קובע כי לנשים אלה יינתן פטור מדמי ביטוח לאומי, אולם נמנעת מהן הזכות, הנתונה לכל האזרחיות והאזרחים בישראל, רוב ציבור עקרות הבית הן נשים מבוגרות, אשר גם בזקנתן סובלות מתלות כלכלית מוחלטת הילדות והילדים, גם לא היה "מעסיק" שישלם עבורן דמי ביטוח לאומי והן גם נותרות בלא סעד סוציאלי הצעת חוק זו נועדה לתקן עוול היסטורי זה ולאפשר לאותן נשים לקבל קצבת אזרח ותיק. חוק הביטוח הלאומי קובע תקופת אכשרה לקבלת קצבת אזרח ותיק של עבודה במשך 60 חודשים בעשר השנים שקדמו לגיל הפרישה. לפיכך מוצע לקבוע כי כל "עקרת בית" תקבל קצבת אזרח ותיק מגיל פרישה למשך 60 חודשים. זוהי אמנם הוצאה, אך זהו תיקון של עוול היסטורי ושינוי השיטה הבעייתית הקיימת. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים, על שולחן הכנסת העשרים ושתיים ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי)פ/20/5298; פ/22/960; פ/23/905(, על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי)פ/24/1172(, על ידי חברת הכנסת מיכל העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן)פ/25/1629(ועל ידי חברת הכנסת מרב