הצעת חוק שכר מינימום (תיקון - עוולה נזיקית וקובלנה), התשפ"ג-2023

הצעת החוק מטרתה קידומן של שתי תכליות: הראשונה, קביעת הסדרים שבכוחם להקל על נגישות העובדים לצדק מול מעסיק העובר על הוראות חוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987)להלן – חוק שכר מנימום(. השנייה, הגברת הרתעת המעסיקים מלהפר את הוראות החוק האמור. מוצע לקבוע, באמצעות הוספת סעיף 7ג לחוק שכר מינימום, כי מעסיק העובר על הוראות החוק יבצע בכך עוולה נזיקית. מוצע לקבוע כי בתובענה אזרחית שתוגש על עוולה כאמור, לא יידרש התובע להוכיח את נזקו, ודי יהיה אם יוכיח את הפרת הוראות החוק. יש בכך כדי להקל על התובע בקיצור ההליכים והוזלתם עקב כך, וכן מקודמת התכלית של הרתעת המעסיק. סעיף זה ממשיך את סעיף 8 לחוק, אשר מסמיך את בית הדין לעבודה להורות על תשלום פיצויי הלנה מוגדלים, שחל במקום בו ניתן לפסוק פיצויי הלנה. בתיקון לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[, התשמ"ב–1982, מוצע לקבוע כי מקום בו נעברה עבירה על הוראות סעיפים 14 ו-14א לחוק שכר מינימום, יוכל כל אדם להגיש קובלנה נגד המעסיק. תיקון זה יש בו כדי לקדם את נגישות העובדים לצדק בכך שיוכלו לנהל הליכים פליליים נגד הפוגע. כך גם מגביר התיקון המוצע את ההרתעה כלפי המעסיקים. נוסף על כך תתרום הצעת החוק לאכיפה אזרחית, באשר תהיה בידי ארגוני החברה האזרחית היכולת לסייע מהותית לאכיפת זכויות העובדים, והתיקון המוצע לסעיף 7 לחוק שכר מינימום מאפשר לפסוק לארגון עובדים שתביעה הוגשה בידו הוצאות משפט מיוחדות. הוספת סעיף 15א1 לחוק שכר מינימום תכליתה לייעל את האכיפה. כך, כאשר יורשע מעסיק בפלילים, לא יידרש הנפגע לפתוח בהליך אזרחי נוסף, וממילא לא יידרש להוכיח עוד דבר, כדי לזכות בפיצויים. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת אילן גילאון וניצן הורוביץ)פ/18/1728; הוסרה מסדר היום ביום כ"א בתמוז התשע"ב)11 ביולי 2012((, על שולחן הכנסת התשע-עשרה, על שולחן הכנסת העשרים, על שולחן הכנסת העשרים ואחת ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חבר הכנסת אילן גילאון)פ/19/282; פ/20/39; פ/21/84; פ/22/413(, על שולחן הכנסת העשרים ושלוש, על שולחן הכנסת העשרים וארבע ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת חוה אתי עטייה)פ/23/239; פ/24/856; פ/25/2057(. הצעת החוק זהה לפ/24/856 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. --------------------------------