הצעת חוק הפנסיה (מועד תחילת הביטוח הפנסיוני), התשפ"ג-2023

לפי הדין הנוהג כיום יש הפליה בין עובד המגיע עם חיסכון פנסיוני פעיל לבין עובד ללא חיסכון פנסיוני. לגבי הראשון, החוק מחייב את המעסיק להתחיל את ההפקדות לאחר שלושה חודשים, רטרואקטיבית ליום העבודה הראשון. לעומת זאת לעובד שהגיע ללא חיסכון פנסיוני המעסיק נדרש להתחיל להפקיד רק לאחר שישה חודשים, ללא חובה לבצע את ההפרשות רטרואקטיבית מהיום הראשון. כך, עובד שאין לו חיסכון פנסיוני פעיל, משום שלא עבד במשך תקופה או שעבד אצל מעסיק קודם תקופה פחותה משישה חודשים ולא פתח קרן פנסיה, או משום שהיה עצמאי ולא פתח לעצמו קרן פנסיה, מאבד הפרשות לפנסיה של עובד ומעסיק במשך שישה חודשי עבודה מלאים. זהו הפסד משמעותי, שהיקפו תלוי בשכר העובד. יש בכך גם תמריץ להעסיק עובדים לתקופות קצרות משישה חודשים, כדי שלא תחול חובה לביצוע ההפרשות הפנסיוניות. הצעת חוק זו באה לתקן את ההפליה ולהשוות את תנאיהם של העובדים מול המעסיק, בין אם היה להם חיסכון פנסיוני קודם ובין אם לאו, וכך לאפשר לעובד למקסם את תקופת החיסכון לפנסיה. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת אילן גילאון וקבוצת חברי הכנסת)פ/19/1969(, על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת אילן גילאון ומיקי רוזנטל)פ/20/986(, על שולחן הכנסת העשרים ואחת ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חבר הכנסת אילן