הצעת חוק-יסוד: כינון חוקה בישראל

די. מיוחד. המשקפת קונצנזוס בעם. הבסיס לדיון זה תהיה הצעת החוקה שגיבש בזמנו חבר הכנסת יוחנן בדר בכנסת השנייה. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז באדר התשפ"ג)2023.03.20(בתום 75 שנים לעצמאותה של מדינת ישראל, השיטה המשפטית והחברתית במדינה עדיין אינה מתבססת על חוקה. אומנם על פי "החלטת הררי" משנת 1950, חוקקו במהלך השנים מספר חוקי יסוד, אשר עסקו במוסדותיה המרכזיים של המדינה וכן בעקרונות היסוד של השיטה המשפטית, אולם בכך אין לחוק יסוד זה מספר מטרות: הראשונה היא להאיץ את תהליך חקיקת החוקה בכנסת העשרים וחמש. השנייה היא להבהיר שאך ורק לכנסת הסמכות לכונן חוקה בישראל. השלישית היא להסדיר את העיקרון בדבר נוקשות החוקה וזאת באמצעות קביעת רוב מיוחד של שמונים חברי הכנסת, הן כדי לשריין את הוראות החוקה בעתיד מפני שינויים והן כדי למנוע מצבים בהם רוב קטן של חברים יקבע דרישת רוב בבסיס הצעה זו עומדת הציפייה שהחוקה תהווה תשתית למסמך חוקתי מקיף שיכונן חוקה לעם היושב בציון כביתו וכמרכזו של העם היהודי, וכמסמך הסכמה חברתית רחבה לייצוג כל אזרחי המדינה והמיעוטים שבה, ברוח מגילת העצמאות, כמקשה אחת, לאחר דיון ציבורי מקיף, ומתוך הסכמה