הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון - הקדמת גיל הזכאות), התשפ"ג-2023

חוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס–2000)להלן – החוק(, נועד להבטיח לפעוט עם מוגבלות מסגרת שיקומית, טיפולית וחינוכית נאותה. על פי ההגדרה "פעוט עם מוגבלות" שבסעיף 2 לחוק, פעוט עם מוגבלות הוא ילד הזקוק לטיפול שהתקיים בו אחד מאלה: 1. ילד שמלאו לו שישה חודשים ועד שמלאו לו שלוש שנים, שמשתלמת בעדו גמלת ילד נכה לפי חוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, התשנ"ה–1995; 2. ילד שמלאה לו שנה אחת ועד שמלאו לו שלוש שנים, והתקיים בו אחד מהתנאים הקבועים בהגדרה, למשל שוועדת אבחון מצאה שיש לו מוגבלות שכלית-התפתחותית או שמכון מוכר להתפתחות הילד קבע כי הוא פעוט עם עיכוב התפתחותי ניכר. כלומר, הורה לפעוט עם מוגבלות יכול להכניסו למעון יום שיקומי מגיל חצי שנה בלבד ובמקרים אחרים מגיל שנה בלבד, דבר המקשה על חזרה של האם לעבודה בתום שלושה חודשים של חופשת הלידה בתשלום. לפיכך, נגרם עוול למשפחה ולפעוט, שכן בנוסף לקושי בהתמודדות עם פעוט עם מוגבלות, נדרשת המשפחה להתמודד עם עול כלכלי בשל אי יכולת האם לחזור לעבודתה בשל העדר המסגרת לפעוט עם המוגבלות. זאת ועוד, שילוב הפעוט במסגרת לאחר תקופה כה ארוכה, משמעו היעדרם של ליווי טיפולי ומעטפת עבור ההורים, שהימצאותם קריטית בשלבי ההתפתחות המוקדמים.