חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023

כלל י בשנים האחרונות מדינת ישראל מתמודדת עם גל אלימות ופשיעה, בייחוד בחברה הערבית. פשיעה זו מתאפיינת, בין השאר, בהחזקת אמצעי לחימה בלתי חוקיים, בגביית דמי חסות ובירי במקומות מגורים. אירועי ירי כאמור הובילו לעשרות מקרי רצח בממוצע בשנים האחרונות. בהחלטת הממשלה מס' 852 מיום י"ז באדר התשפ"א (1 במרץ 2021) אומצו עקרונות ועדת המנכ"לים להתמודדות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. במסקנותיה ציינה הוועדה כי אחד המאפיינים של תופעת הפשיעה בחברה הערבית והגורמים לה הוא הימצאותם וזמינותם של כלי נשק מסוגים שונים בקרב החברה הערבית בהיקפים גדולים. בפברואר 2023). מטרת הצעת החוק היא לפעול לצמצום מספרם של כלי הנשק הבלתי חוקיים המשמשים ארגוני פשיעה ופשיעה חמורה באמצעות מתן כלים למשטרת ישראל וליתר רשויות אכיפת החוק להתמודד עם התופעה. סעיף 3 סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"א–1969 (להלן – הפקודה) קובע את העילות שבהתקיימן מוסמך שוטר לבצע חיפוש בבית או במקום בלא צו מבית משפט, כאשר לא ניתן מפאת הצורך להוציא צו חיפוש ויש לבצע את החיפוש באופן מיידי. מוצע להוסיף שתי עילות חדשות לביצוע חיפוש ללא צו על פי סעיף 25 לפקודה שיקנו למשטרה כלי אכיפה יעילים למיגור תופעת כלי הנשק הבלתי חוקיים ושיפור היכולת של המשטרה לפענח עבירות באמצעות השגת ראיות לשם טיפול בפשיעה החמורה. יודגש כי דרך המלך היא הוצאת צו שיפוטי מתאים כדי לבצע חיפוש בבית או במקום. העילות החדשות שיתווספו אינן באות לשנות עיקרון זה. מוצע להוסיף עילה לחיפוש נשק בלתי חוקי. העילה החדשה תאפשר לשוטר לבצע חיפוש ללא צו שופט אם התעורר חשד סביר שכלי נשק או חלק מהותי מנשק (כפי שמוצע להגדירו; ר' להלן בדברי ההסבר לסעיף 4) העשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה נמצא במקום, ובשל הצורך המיידי לביצוע החיפוש לא ניתן לקבל צו חיפוש. יודגש כי דרישת המיידיות מבטאת צורך מבצעי מהותי לביצוע החיפוש באותה העת, מחשש שמא עיכוב החיפוש יוביל לפגיעה בראיות או להעלמתן. עוד מוצע להוסיף עילה לחיפוש של תיעוד או מצלמה שעשויים לשמש ראיה לביצוע עבירה שדינה עשר שנות מאסר לפחות, עבירת נשק לפי סעיפים 144(א) או (ב) או 340א(ב) לחוק העונשין או עבירת סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין, ובלבד שהחיפוש נדרש באופן מיידי לשם מניעת העלמת ראיה או פגיעה בה, באותם מבחני מיידיות שמוצעים לגבי העילה הקודמת. הצורך בהוספת עילה זו נובע מקושי מצד רשויות אכיפת החוק להשיג שיתוף פעולה בגביית ראיות ועדויות בשטח במקרים רבים של פשיעה בכלל ובחברה הערבית בפרט. עיקר הקושי באיתור חשודים בביצוע העבירות נובע לא פעם משיבוש ראיות על ידי גורמים בעלי עניין, אשר מתבטא במחיקת המידע המצולם במצלמות המוצבות במקום ביצוע העבירה במרחב הפרטי, כגון בבתי עסק ובחצרות, או בהעלמתן. פעמים רבות מונצחים במצלמות אלו האירוע הפלילי הנחקר או ראיות העשויות לסייע רבות בקידום החקירה במהירות ובמניעת הסלמת האירועים האלימים. יודגש כי אף שלצורך תפיסת המצלמה לא נדרש צו, במקרים המתאימים על פי עילה זו יהיה צורך בהוצאת צו חדירה למחשב, לפי סעיף 23א לפקודה, כדי לצפות בתוצרי המצלמה שהם חומר מחשב (סעיף קטן (ב)(1) ו־(2) המוצע). מוצע לקבוע כי חיפוש לפי שתי העילות החדשות יבוצע רק לאחר שניתן אישור של קצין משטרה בדרגת רב־פקד ומעלה. כל האישורים שיינתנו יתועדו בכתב ויצוינו בהם הנסיבות והנימוקים לצורך בחיפוש מיידי וללא צו. עוד מוצע לקבוע כי אם במהלך החיפוש נתגלה חפץ שאינו נוגע לעבירה שבשלה ניתן האישור לביצוע החיפוש, שוטר יהיה רשאי לתפוס את החפץ ולהביאו לבחינת שופט, וזה יצווה מה לעשות בחפץ שנתפס (סעיף קטן (ג) המוצע). כדי שניתן יהיה לבחון את השפעת ההסדרים המוצעים על המאבק בתופעת הנשק הבלתי חוקי, מוצע לקבוע כי התיקונים המוצעים בפקודה יחוקקו כהוראת שעה לשנה. כדי לאפשר למשטרה להיערך ליישום החוק, מוצע לקבוע כי תחילת הוראת השעה תהיה ביום כ"ד באייר התשפ"ג (15 במאי 2023) (סעיף קטן (ב) רישה המוצע). לשם פיקוח ובחינת הצורך בהמשך ההסדרים בתום תקופת הוראת השעה, מוצע לקבוע חובת דיווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת וליועץ המשפטי לממשלה על מספר האישורים לחיפוש ללא צו שניתנו, על העבירות שבשלהן ניתנו האישורים, על מספר כלי הנשק שנתפסו בכלל ובכל תפיסה בנפרד, על מספר החיפושים שבהם נמצא נשק, תיעוד או מצלמה ועל מספר הבקשות שהוגשו לבית המשפט כדי שיצווה מה לעשות בחפצים שנתפסו בחיפושים שנערכו ללא צו. לפני תום הוראת השעה ידווח פרקליט המדינה לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על מספר כתבי האישום שהוגשו בתיקי חקירה שבהם בוצע חיפוש כאמור. סעיף 4 בשל המספר הגדול של כלי הנשק הבלתי חוקיים המוחזקים בחברה הערבית, ולנוכח ההבדל בין החזקת נשק, שעשויה להיות במחדל, לבין מעשה של רכישת נשק, המחייב פעולה בלתי חוקית אקטיבית (ואף מגביר את הביקוש לנשק בלתי חוקי ומגדיל את מספר כלי הנשק הבלתי חוקיים), מוצע להבחין בין העונשים על סוגי עבירות אלו. לפיכך, מוצע להחמיר את העונש על עבירת רכישת נשק לעשר שנות מאסר, בדומה לעבירות של נשיאה והובלה של נשק שלא כדין. עוד מוצע לקבוע הבחנה בענישה בין חלקי נשק מהותיים (כמוצע – גוף, קנה, צינה, מכלול או סדן של כלי נשק) לחלקי נשק שאינם מהותיים, כך שהעונש על עבירת החזקה או הובלה של חלקי נשק מהותיים יהיה חמש שנות מאסר, ושל חלקי נשק לא מהותיים – שלוש שנות מאסר (פסקאות (1) עד (3)). תיקון זה נועד לבטא את החומרה היתרה שבביצוע עבירה בחלק של נשק שמאפשר ייצור של נשק מאולתר, לעומת חלקי נשק אחרים, לנוכח חלקם המשמעותי של כלי נשק מאולתרים בתעשיית הנשק הבלתי חוקי. מוצע לקבוע הסדר חילוט חובה פרטני לעניין עבירות של סחר בנשק. לפי ההסדר המוצע, בית משפט שהרשיע אדם בעבירה כאמור, יורה על חילוט רכוש ששימש או נועד לשמש אמצעי לביצוע העבירה או לאפשר אותה, וכן על חילוט רכוש שהושג כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה או שיועד לכך, והכול אלא אם כן אם בית המשפט סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט (סעיף קטן (ח) המוצע בפסקה (4)). מוצע לקבוע הסדר חילוט מיוחד לגבי אדם שהורשע בעבירת סחר בנשק לא חוקי ומנהל אורח חיים עברייני (המבוסס על תקבולי עבירה), על פי תנאים שנקבעו בחוק. לפי המוצע יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של נידון שהורשע בעבירת סחר בנשק, אלא אם כן סבר בית המשפט שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים (סעיפים קטנים (ט) ו־(י) המוצעים בפסקה (4)). כמו כן, מוצע להחיל לגבי הסדר החילוט הוראות מסוימות מפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973, בעניין חילוט רכוש של מי שעבר עבירה של עסקת סמים כהגדרתה בפקודה האמורה, שיחולו בשינויים המחויבים על הסדר החילוט בעבירה זו (סעיף קטן (יא) המוצע בפסקה (4)). סעיף 5 סעיף 247 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955, קובע כי הסמכות הנתונה לשוטר לפי סעיף 25 לפקודה תחול גם על שוטר צבאי. מאחר שבסעיף 3 להצעת החוק מוצע לתקן את סעיף 25 האמור, מוצע לערוך את ההתאמות הנדרשות בחוק השיפוט הצבאי לשם יישומו במשטרה הצבאית ובמערכת השיפוט הצבאית, ובין היתר לקבוע את ההוראה כהוראת שעה לשנה ולהחיל חובות דיווח.