הצעת חוק העונשין (תיקון - הסתה לגזענות), התשפ"ג-2023

כוללת פעולות פוגעניות נגד ציבור בשל צבע עור, השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני. הצעת חוק זו היותם עובדים זרים. כהסתה לגזענות ותישא בעונש הקבוע בחוק. מתועבים. כבוד המשנה לנשיאה ריבלין לזהירות המיוחדת הנדרשת מרשויות התביעה בהחלטות על הגשת שיקול דעת ליועץ המשפטי לממשלה להגיש כתבי אישום במקרים המתאימים, כקבוע בסעיף 144ה. מיכאלי)פ/24/1065(. הצעת החוק זהה לפ/24/1065 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום הסתה נגד קבוצות שונות בחברה עלולה להביא לגזענות ואף למעשי אלימות. נוכח זאת אסר המחוקק על הסתה לגזענות, וקבע זאת בסעיף 144א לחוק העונשין, התשל"ז–1977. הגדרת "גזענות" בסעיף זה נועדה להשלים את מהלך החקיקה ולהרחיב את הגדרת הגזענות בסעיף זה, החלה כיום על פרסום הסתה לגזענות והחזקת פרסומים גזעניים, ולהשוות אותה לקבוע בסעיף 144ו, המתייחס לעבירות שנאה, שהן עבירות שנעברו מתוך מניע של גזענות. סעיף זה קובע מפורשות כי בגדר פשעי שנאה יבואו בין היתר עבירות המבוצעות עקב עוינות כלפי ציבור גם מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטייה מינית, או הצעת חוק זו קובעת הגדרות אלה בסעיף 144א, כך שגם פרסום הסתה כלפי ציבור או חלקים באוכלוסייה בשל דתם, עדתם, נטייתם המינית, זהות המגדר שלהם או היותם עובדים זרים, תיחשב אין ספק כי חופש הביטוי הוא זכות בסיסית המהווה עמוד תווך במשטר דמוקרטי. ואולם, המשפט הישראלי מכיר בתכליות שונות להגבלתו באמצעות איסור פלילי, בין היתר כשמדובר בהסתה לגזענות ולאלימות כלפי אוכלוסיות שונות, העלולה להוביל לרדיפה, השפלה, ביזוי, ואף לביצוע פשעי שנאה הצעת החוק ערה להגבלה הנוספת שהיא מטילה על חופש הביטוי)ראו לעניין זה את פסק הדין בבג"צ 05/6702 המרכז לפלורליזם יהודי נ' היועץ המשפטי לממשלה)ניתן ביום 16 במרס 2009(, שם התייחס כתבי-אישום פליליים ב"עבירות חופש ביטוי"(, אולם כוונתה לאזן בין פגיעה אפשרית באוכלוסיות שמלכתחילה מצויה אליהן התייחסות בחוק)סעיף 144ו(, לבין ההגבלה על חופש הביטוי, תוך הקניית הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מרב