הצעת חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר, התשפ"ו–2026

גולדה מאיר הייתה ראשת הממשלה הרביעית של מדינת ישראל וכיהנה בתפקיד זה בשנים 1969–1974; היא הייתה האישה היחידה ביותר משבעים שנותיה של מדינת ישראל שכיהנה בתפקיד זה, ומהווה דמות היסטורית שהייתה מעורבת בעיצוב תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל ומדינת ישראל, ובין השאר נמנתה עם החותמים על מגילת העצמאות. ביולי 2025). חייה ופועלה של גולדה מאיר שלובים בתקומת היישוב בארץ ישראל ובמדינת ישראל, ותרומתה המכרעת למדינת ישראל נוגעת בתחומים רבים. בין השאר, היא הייתה מהמקימות והמובילות של הסתדרות הפועלות הציוניות, שלימים הפכה לתנועת נעמת ושלוחותיה בארצות הברית (Women Pioneer). כשרת העבודה הובילה את מהפכת הרווחה במדינת ישראל, שמטרתה הייתה להעניק ביטחון סוציאלי לתושבי ישראל ולהביא לשיפור רמת החיים, העבודה והבריאות של תושבי המדינה ללא הבדל לאום, עדה ומין, ואשר במסגרתה הוקם המוסד לביטוח לאומי. גולדה מאיר הייתה מבכירות הדוברות הישראליות בתפוצות וגייסה הון רב שהיה הכרחי למלחמת העצמאות של ישראל. כשרת חוץ תרמה לפיתוח קשרים דיפלומטיים עם מדינות אסיה ואפריקה. בדומה לחוקים אחרים העוסקים בהנצחת זכרן, פועלן ומורשתן של דמויות היסטוריות בתולדות המדינה ועם ישראל, ובהן ראשי הממשלה יצחק רבין ומנחם בגין, מוצע לחוקק חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר. נוסח הצעת החוק מבוסס על הוראות חוקים המקימים תאגידים סטטוטוריים שתפקידם לפעול להנצחת אישים או אירועים משמעותיים בתולדות המדינה. בהצעת החוק מובאות הוראות בעניין הקמת המרכז ומעמדו, בעניין המנהל הכללי של המרכז ובעניין מוסדות התאגיד ותפקידיהם. עוד מוצעות הוראות בדבר סדרי עבודת המועצה הציבורית, כהונת חבריה ותוקף פעולותיה. לפי החוק המוצע יוקם מרכז גולדה מאיר לחקר החברה בישראל, שיהיה תאגיד באחריות משרד ראש הממשלה. המרכז יעסוק בהנצחת זכרה של גולדה מאיר ובחקר נשים והעצמתן, החברה וזכויות חברתיות בישראל. המרכז יקים אתר הנצחה שיכלול תערוכה מתמדת של מוצגים, המעלה את זכר חייה, פועלה ומורשתה של גולדה מאיר, ובו יוצגו תולדות חייה ומעורבותה במאבק להקמת המדינה, בשנות עיצובה ובמאורעות המרכזיים בתולדותיה. באתר ההנצחה יתקיימו פעילויות הנצחה, פעילויות מוזאליות ופעולות חינוך והסברה הקשורות בפועלה ובמורשתה של גולדה מאיר. המרכז יהיה רשאי להקים מכון מחקר אשר יפעל להעמקת הידע ולהעשרתו בכל הקשור להיסטוריה, למדיניות, לחברה ולרווחה, לעבודה ולכלכלה של מדינת ישראל, בדגש על חזונה, פועלה ומורשתה של גולדה מאיר. כמו כן, המרכז יקים ארכיון שיטפל בחומר ארכיוני הנוגע ישירות לפועלה האישי של גולדה מאיר. במסגרת המרכז תוקם מועצה ציבורית שיהיו חברים בה נציגים של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, נציגי ציבור העוסקים בהגשמת מטרות החוק המוצע, נציגי סגל אקדמי ונציג הרשות המקומית שבתחומה יוקם המרכז. השר שיהיה ממונה על ביצוע החוק (ראש הממשלה או שר שהממשלה תסמיך לעניין החוק המוצע) ימנה את המועצה הציבורית, והיא תפעל ותייעץ לו בכל הנוגע ליישום החוק המוצע ולהגשמת מטרותיו, תעקוב אחר פעילות המרכז ותאשר את התקציב לפעילותו. 10 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 18, עמ' 421. מוצע כי, ככל שיחליט על כך שר החינוך, בבתי הספר יתקיימו פעילויות חינוכיות־ערכיות לקידום מטרותיו של חוק זה ומשרד החינוך יקצה מלגות מחקר בנושאים הקשורים לפועלה ולחזונה הציוני של גולדה מאיר. מוצע לקבוע את יום גולדה מאיר, שיחול מדי שנה ביום ח' בכסלו, יום פטירתה, שבו יקוים טקס זיכרון ממלכתי בקברה בהר הרצל. ביום זה יוקדש זמן ללימוד פועלה וחזונה הציוני במוסדות המדינה, במחנות צה"ל ובבתי הספר, יתקיים בירושלים כנס לזכרה והוא יצוין גם בכנסת. עוד מוצע לקבוע כי השתתפות אוצר המדינה במימון פעילות המרכז והקמתו תעמוד על מיליון שקלים חדשים בשנה החל משנת הכספים 2026. לבסוף, לשם שיפור הפיקוח והבקרה על יישום החוק, מוצע לקבוע כי השר הממונה על ביצועו ידווח לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת (להלן – ועדת החינוך), אחת לשנה, ב־1 בפברואר, על פעילות המרכז והמועצה הציבורית ועל ניצול תקציב המרכז. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, תדון ועדת החינוך, בין השאר, בעניינים אלה: הפחתת מספר הנציגים במועצה, שיקול הדעת שניתן לשר החינוך שלא לקיים את הפעילויות שבתחום אחריותו, נחיצותו של סעיף העברת הנכסים, קביעת נוהל לקבלת תרומות, מטרות המרכז והתאמת מטרותיו לאלה של תאגידי הנצחה קיימים והרכב הוועדה המדעית־חינוכית.